פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:א:ד

כיצד הוא עושה. דהא לא מצו מתהנו השומרים מן שקלי הלשכה דקדשים הן ואין מתחללת קדושתם על הספיחים המחוברים דקי"ל בפ' הזהב דאין מתחלל הקדש על הקרקע:

מן השולחני. ומן החולין פורעין לשומרין:

עד שלא יקרב העומר. כלומר עד שלא יקצר פורעין להם שכרן וכן קצירתו והנפתו ומלאכות הצריכות לו עד שיאור היום:

משקרב העומר. כלומר משהגיע זמנו ליקרב דהיינו להניף אותו ולהקריב הקומץ מקדישין אותו ומחללין קדושת השקלים עליו סכום שכר השומרים והקוצרים שפרע השולחני באותו הסלת של הקציר ונותנין לו השקלים מחוללין:

טבחי בן ר' יוסי אומר כל מה שיתן וכו'. כל מה שיתן הגזבר לשומרים לבסוף בין מרובה בין מועט הן הן דמיו משעה ראשונה ושל צבור מקרי ואפילו מוזלי שומרים לגבי גזבר ות"ק סבר דלא מחזי של צבור דכיון דאין נוטלין שכר עד ההבאה פעמים מוזלי גביה מדמי שכר ההבאה ולכך צריך שיפרעו להן ממעות של שולחני בכל יום:

במפתחי אבנים. שמתקנים אבנים לחומת החיל או לחומת שערי הר הבית דליכא איסורא דלא תבנה אתהן גזית ודלא תניף עליהן ברזל אלא במזבח:

מקבין. שמתיזין מן האבן במקבות בכח חתיכות גדולות:

ולסתתין. שמתקנין אותה לרבעה וליפותה במקבות יותר דקים כמו שהוא ידוע אצל האומנים:

עד שלא תנתן האבן וכו'. קודם שיתנוה לבונין לשקעה בבנין ויפרע להן השולחני ממעות חולין בכל יום אם שכירי יום הן ואם הן קבלנים כשישלמו מלאכה של כל אבן ואבן דאילו ממעות שירי הלשכה ולהתפיס קדושת המעות באבנים לא דלית להו לאקדושינהו עד אחר שיגמר הבנין כדשמואל דאמר במס' מעילה בונין בחול ואח"כ מקדישין וקסבר ת"ק דפורעין להם בכל יום מטעמא דשכיח דמוזלי גבי גזברין ומחזי דמדידהו יהבי להקדש והא דתני אף משום דהכא משיירי לשכה הוא או מבדק הבית כדאיתא לקמן וליכא הכא איסורא דעומר צריך דיהא משל צבור:

דימוס. שורת הבנין שהאבנים מסודרות:

ה"ג מביא מעות משיירי לשכה. דגבי בנין לא אשכחן תנא דאמר ביה תרומת הלשכה:

כל מה שיתן הן הן דמיה וכו'. מה שיתן הגזבר אחר גמר הבנין דמתפיס הקדושה על הבנין הן דמים משעה ראשונה ואע"ג דמוזלי וכו' וכדלעיל: