פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ב:א

פרה. פרה אדומה דחטאת קריה רחמנא:

ושעיר המשתלח. כלומר שני השעירים נלקחין מן התרומה שאין ידוע על מי מהם יעלה הגורל לשם וקי"ל אין הגורל לעזאזל קובע אלא א"כ יהא ראוי לשם והא דתני שעיר המשתלח אע"ג דאין קונין אותו לחודיה אלא שניהן כאחד כדפרישית דאין הגורל קובע לעזאזל אלא משום דבעי למיתני פרה וכבש שעיר המשתלח תני רישא נמי פרה ושעיר המשתלח:

ה"ג ושעיר המשתלח ולשון של זהורית. ופירש הרמב"ם ז"ל והסמ"ג דהיינו הלשון שבין קרניו שהיה מלבין ובו היה נראה כפרת היום לכן בא מתרומת הלשכה וקשה דבסיפא תנן כבש שעיר המשתלח ולשון שבין קרניו באין משיירי הלשכה וכי תימא דתרי לשון של זהורית הוו חד קשור בסלע וחד קשור בין קרניו וההוא דקשור בסלע הוא דתנן דאתי מתרומת הלשכה ליתה דהא התם בהר חולקו כדתניא בפ' שני שעירי ולא מסתבר דמעיקרא קונה הלשון לחצאין לכך נראה דלשון של שעיר כולו בא משיירי הלשכה ולשון דקתני ברישא בלשון זהורית של פרה אדומה מיירי וכן פירש הרא"ש ז"ל דכתיב ושני תולעת והשליך אל תוך שריפת הפרה וה"ה לעץ ארז ואזוב דאתו נמי מתרומת הלשכה דכולהו מכשירי אפר פרה הן אלא משום דבעי לפלוגי בין לשון דפרה ללשון דשעיר המשתלח תנא לשון ומאי דשיירי במתניתין תני בברייתא והכי איתא התם בגדי כהנים ובגדי כ"ג ועץ ארז ואזוב ושני תולעת באים מתרומת הלשכה כבש פרה וכבש שעיר המשתלח באין משיירי הלשכה אבא שאול אומר וכו':

כבש פרה. דתנן פ"ג דמס' פרה וכבש עושין מהר הבית להר המשחה כיפין ע"ג כיפין וזו צורך בנין הוא ולכך בא משיירי הלשכה דהיינו השיירים דאין מועלין בהן שפורסין הקטבלאות על גבן:

וכבש שעיר המשתלח. דתנן פ' שני שעירי וכבש עשו לו מפני הבבליים ופי' רש"י ז"ל מעלה עשו לו שהיא גבוהה ויוצא דרך אותו הכבש חוץ לעזרה וחוץ לעיר כדי שלא יוכלו הבבליים לנגוע במשלח שהיו מתלשים בשערו:

ואמת המים. פי' הרא"ש ז"ל אמת המים העוברת בעזרה אם צריכה תקון והרמב"ם ז"ל פ"ד דה' שקלים כתב אמת המים שבירושלם וכן נראה דגרס לעיל שילהי פ"ק אין מקבלין מהן לא לאמת המים ולא לחומת העיר וההוא אמת המים דירושלם קאמר דמוכחינן לה מקרא ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלים:

וכל צרכי העיר. כגון לתקון מעיינות העיר ותקון רחובותיה ושמירת העיר וטעמא דמילתא דירושלם כולה יש לה קדושה שאוכלין בכל העיר מעשר שני ובכורות וקדשים קלים ולחמי תודה כדתנן באיזהו מקומן, וחומת עזרות והמזבח בגמ' פליגי בהו איכא מ"ד דאתי מבדק הבית והכי משמע מקראי דכתיב בס' מלכים דבין כסף עובר דהיינו כסף השקלים כמו שתרגם יונתן וכסף ערכין וכסף נדבת בדק הבית דכולהו הוו לבדק הבית וכסף שקלים דאמרינן דאזיל לבדק העזרות היינו שיירי לשכה דמקדישין אותן דהא אמרינן אין מעילה בשיירים:

מה היו עושין בה. הנותר על תיקון צרכי העיר אם נשתייר עוד מה היו עושין בה:

לוקחין יינות. בשעת הזול ונותנין לחנוונים למכור ביוקר והשכר שמשתכרים החנוונים כפי שיתני הגזברים עמהם:

אין משתכרים בשל הקדש. בפ' בתרא דכתובית מפרש טעמא אין עניות במקום עשירות וגנאי הוא להקדש להזדקק לזה והכא מפרש טעמא דדלמא מפסידין ונמצא הקדש מפסיד:

אף לא בשל עניים. התם מפרש טעמא משום דילמא מתרמיא עניא וליכא למיתבא ליה והכא מפרשי טעמא כטעמא דהקדש דילמא מפסדי ועניים מפסידין:

מותר התרומה. מה שנשאר בקופות גדולות וקטנות בכ"ט באדר כשבאים לתרום החדשים הנותרים בתוכן משנה שעברה:

רקועי זהב צפוי לבית קדשי הקדשים. מחפין בהן הרצפה והכותלים ובגמרא מפרש דהך סברא ר' ישמעאל קאמר לה דצפוי כלי שרת חשיבא לה ובכתובות משמע דכלי שרת היינו כלים שמשרתין בהן על מזבח החיצון ובגמרא דהכא משמע דבגדי כהונה נמי הוי כלי שרת ונראה דטעמא דר' ישמעאל ור' חנינא סגן הכהנים היינו משום דתלתא קראי כתיבי במעות שקלים חד והיה לבני ישראל וחד לזכרון לפני ה' וחד לכפר על נפשותיכם התרומה הוי לכפרה דהיינו לקרבנות צבור מותר התרומה הוי לזכרון ואשכחן גבי צפוי דכתיב זכרון גבי מחתות קרח וכן גבי זהב התנופה דמלחמת מדין כתיב זכרון והיינו דעבדו מינייהו ציפוי וכלים שמשרתים על המזבח וגבי בגדי כהונה נמי אשכחן זכרון דכתיב ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לזכרון לפני ה' ושיירים הוי לבני ישראל דהיינו לחומת העיר ולכל צרכי העיר ור' עקיבא פליג עליה וסבר דלזכרון צורך קרבן קאמר כדכתיב מנחת זכרין ומש"ה קאמר לעולת קיץ:

מותר פירות. בגמרא מפרש לה לקיץ המזבח כשהמזבח בטל לוקחין עולות הבשר למזבח והעורות לכהנים וקרי לה קיץ מפרש בפ"ק דשבועות כמו פירוקין שאדם אוכל בקנוח סעודה ומשמע בגמרא דמותר זה דהוו לקיץ:

כלי שרת. בפ' בתרא דכתובות דמפרש כלים שמשרתים בהם על המזבח מפרש דנפקא ליה לר' ישמעאל מדכתיב ואת שאר הכסף ויעש בו כלים לביתה כלי שרת איזה כסף שיש לו שיירים הוי אומר זו התרומה שיירים הן חולין והיינו הנותר בלשכה בשעה שתורמין אותה ודריש ליה כאילו כתיב כסף שארי כסף כסף שיש לו שיירים ומותר תרומה כתרומה:

מותר נסכים. בגמרא מפרש לה:

זה וזה לא היו מודים בפירות. ר' חנינא ור' עקיבא ובגמרא מפרש לה: