פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →אין העומר בא מסוריא. אלא מן הארץ ומש"ה שומרים הספיחים בארץ וקעבר לר' עקיבא משום ממשקה ישראל מן המותר לישראל ועוד לאכלה ולא לשריפה אלא משום דאין תקנה לקיים מצוה זו אלא בגידולי ארץ ישראל הקדושה וכתיב לדורותיכם כדאיתא פ' כל קרבנות הצבור ור' יוסי בר' יהודה פליג עליה:
כל קרבנות הצבור והיחיד. מנחות של יחיד ונסכי צבור:
חוץ מן העומר. דכתיב כי תבאו אל הארץ וקצרתם את קצירה והבאתם את עומר וגו' ומשמע קצירה והבאתם ולא קציר חו"ל:
ושתי הלחם. דכתיב ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים וכו':
ואינן באין אלא מן החדש. דכתיב ואם תקריב מנחת בכורים לה' וגו' כרמל תקריב אותה והתם ילפינן בגז"ש דבעומר משתעי קרא ובשתי הלחם כתיב מנחה חדשה לה':
אין העומר בא מסוריא. וכש"כ מחו"ל:
מה שאין מביאין מכל הארצות. דסוריא וחו"ל פסולין:
היא דעתיה דאמר מה חריש וכו'. בשביעית פ"ק תנן לה במתני' היא דעתיה וכו' משום דאית ליה הך דרשא דבשבת הוא דמשתעי קרא דלא אסור בשבת אלא דומיא דחריש דלא אשכחן מצוה בחריש יצא קציר העומר שמצות עשה היא לקצרו במוצאי יו"ט ראשון של פסח ובלילה בכניסתו וס"ל לר' ישמעאל במנחות דאם נקצר שלא בזמנו פסול דאמרינן התם דר' אלעזר בר"ש דאמר שאם לא נקצר כמצותו פסול דס"ל כר' ישמעאל דאמר דדחי שבת מדרשת חריש וקציר ואי ס"ד נקצר שלא כמצותו כשר אמאי דחי שבת הא קי"ל כר"ע דאמר כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת ולקצרוה קודם זמנו בענין דלא דחי שבת אלא דפסול ופירש רש"י ז"ל וגבי לילה נמי מצותו בלילה ולא ביום ומיפסל למ"ד אם נקצר ביום פסול וכ"ש כשמביאים אותו מחו"ל דכי היכי דקפדינן בתמימות ה"נ בדרשא דקצירה והבאתם:
מאן תנא שומרי ספיחים. כלומר דכל הני מתני' מיתניא אליבא דר' ישמעאל דס"ל דפסול שלא כמצותו מש"ה אמרינן לעינ דמתני' כר' ישמעאל היא ומש"ה שומרים הספיחים ומקריבין מהן עומר וב' הלחם ואע"ג דקעבר באינך בוצר שלא מן המופקר ועל לאכלה ולא לשריפה וכו':
כדברי הכל היא. דאפילו למ"ד דמביאין מסוריא היינו היכא דלא מצאו בארץ:
זורעין אותו בתחלה. וטומנין אותו בארץ ובטל אגב קרקע וזרוע מקרי דמתלחלח קצת וחשיב כרמל:
כקומץ על שיריים שאין נאכלין. דהא ספיחין הגדלים בשביעית אסורין באכילה למ"ד מדרבנן ולר"ע מדאורייתא כדאיתא בתו"כ ובפ"ק דמנחות וכולהו מתני' אליבא דר"ע כדאמרינן בפ' הנחנקין וא"כ שיירי קמיצת העומר אסורין לכהנים ונמצא כקומץ על שיירים שאין נאכלין וקי"ל כר' יהושע בפרק כיצד צולין דאמר אבדו שיריה או נטמאו פסולה וא"כ היכי קרבי ב"ד בשביעית עומר ושתי הלחם מספיחים הנשמרים:
כחמשה דברים שבאין בטומאה. בפרק כיצד צולין מני להו ועומר ושתי הלחם תרי מינייהו משום דקרבן צבור הן וכי היכא דדחי טומאה בצבור ה"נ דחינן איסורא דספיחים ומקריבין מגידולי שביעית עומר ושתי הלחם: