פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:א:ב
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג תמן תנינן זמן עצי הכהנים והעם תשעה תני ומה ראו וכו'. והכי איתא בספר ישן וה"פ תמן תנינן במס' תענית פ' בתרא זמן עצי הכהנים והעם תשעה כלומר זמן קרבן עצי הכהנים והתם מפרש להו והן שהתנדבו עצים ללשכה והיו מקריבין קרבן המתנדבין באותו יום הקבוע להן ותנן התם דדחו נעילה ביום קרבן עצים והכא תני בברייתא למאי מנו אותן מה ראו זמן עצי הכהנים והעם לימנות דמשמע דאפילו בימי החשמונאים היו נוהגין דאטו מי לא זבני צבור עצים והא עצים צבור קרבי להו כדתניא בתו"כ ומייתי לה פ' הקומץ רבא:
עמדו אלו והתנדבו משל עצמן. בני ארח ובני דוד וכל הנהו דמני התם ופירש הראב"ד ז"ל דשמנה ראשי משמרות היו שהתנדבו עצים כדמפורש התם ופרעוש אחד מהן ואמר אני אתן פי שנים כאחד מכם והביאו קודם ניסן משואות עצים ללשכה ואמרו אנשי כנסת הגדולה באותן ימים שהיתה תחלת נדבתן ללשכה כן יקריבו איש איש יומו למזבח וכתבו לניסן על פתקים א' בניסן ב' בניסן ג' בניסן וכן כל ימי ניסן וכן עשו לאייר לכל ימי החדש וכן עשו לסיון וכן לשאר החדשים ונתנום בקלפי והכניס בן ארח את ידו ועלה בידו בא' בניסן ובני דוד בכ' בתמוז וכן כולם ופרעוש הכניס ידו ב' פעמים דקתני להו במתני' בג' באב ובא' בטבת וקבעום ימים טובים לעצמן מפני שהיו זכרון לנדבתם הראשונה וזהו פירוש הפסוק והגורלות הפלנו על קרבן העצים ע"כ:
דר' יוסי היא. דס"ל במתני' דשרי בחנם דודאי ימסור לצבור יפה דאילו לרבנן מנאום לקבוע להם יו"ט אע"ג דהוו עבדי זכר למצותן אבל לא שיהיו כשרים עצים שלהן לצבור ונדבה דשעה ראשונה שאני דלא היו עצים בלשכה כדאמרינן בעלמא אין שעת הדחק ראיה:
ר' יוסי בש"ר אילא. סתם ר' יוסי אמורא דפליג עם ר' יונה או עם ר' אחא ר' יוסי בר זבידא הוא:
בגופו של קרבן. עומר ושתי הלחם הבאים מוספי היום:
במכשירי קרבן. עצים מכשירי קרבן נינהו וכו"ע מודו דמצי מתנדב יחיד לצבור:
ועובד בה עבודת יחיד. פירש גאון ז"ל וכן פירשו רבותיו של רש"י ז"ל קריאת פרשת אחרי מות לכ"ג ביוה"כ דקתני התם רצה קורא באצטלית לבן משלו והקשה רש"י עליהן דלא תני התם ובלבד שימסרום לצבור ולאו קושיא היא דהגאון ז"ל כך מפרש ואם רצה ללובשה ולשמש קודם מסירה אינו יכול אלא עבודת יחיד וברייתא ה"ק האשה שעשתה כתנת לבנה וכו' ואם רצה לשמש בה ולחנכה בעודה שלו לובשה ועובד בה עבודת יחיד ואח"כ מוסרה לצבור כדי שמשם ואילך כשבאה משמרתו עובד בה עבודתו דהא דצבור היא דלא סגי בלאו הכי כדתניא לעיל והכי נראה ביומא אמרו עליו על ר' ישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתנת של ק' מנה ולבשה ועבד בה עבודת יחיד ומסרה לצבור כלומר משם ואילך ובפרק שני דיומא משמע מקדיש דעבודת בגד חול הוי הך עבודת יחיד בשמעתא דפייס ורש"י ז"ל פירש דהיא הוצאת כף ומחתה דיוה"כ ותימה דהא בעי קידוש ידים ורגלים וטבילה ובגדי לבן משא"כ בקריאת הפרשה כדתנן התם:
מכשירי קרבן. בגדי כהונה מכשירי קרבן נינהו:
היו נוהגין. בהם יו"ט ובשלמא לר' אחא דסבר דברייתא דלעיל ר' יוסי קתני לה ורבנן פליגי בה דלא מצו מתנדבי וא"כ לר' יוסי אותו יום טוב דעבדי משום נדבתן דכל שנה דעושין וצריך לו לר' יוסי לומר דכי בטל המקדש בטל עיקרן דיו"ט נמי ולרבנן דס"ל דבזמן המקדש נמי מטעם זכר דנדבה קמייתא הוו עבדי ואפילו דבטלו אח"כ וא"כ לא בטלו אפילו אחר חורבן ושפיר פליגי דר' יוסי אזיל לטעמיה ורבנן אזלי לטעמייהו אלא לר' יוסי ב"ר זבידא דאמר דברי הכל היא לדידיה לעולם לא בטלו נדבתן א"כ אמאי פליגי הכא ר' יוסי ורבנן:
ועוד מן הדא. נמי לר' יוסי אמורא דר' אלעזר ב"ר צדוק מעיד דאפילו לאחר חורבן ע"כ דמצות נביאים הוא מדחינן לה מטעם יו"ט שלהם דמסקינן בפ"ק דתענית דלצעורי נפשייהו בעלמא עבדי ופרש"י ז"ל אבל אינו תענית לא להתפלל תפלת עננו ולא לקבעו עליו חובה כלל וכל שעה שהוא רוצה לאכול אוכל: