פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ב:ד:ב
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 2:4:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 2:4:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →דאנא תמן. בבבל דלסוף עלה לא"י:
הפריש שקלו ומת וא"ל יפלו לנדבה. משום דאיכא למימר דדמי לחטאת שמתו בעליה דקי"ל דתמות והכא נמי יוליך לים המלח דשקלים לקופות אזלי לקרבנות צבור וקרבנות צבור חטאות נאכלות ואין נאכלות אשכחן בהו ועולות כולהו אין נאכלות הלכך נידון כחמור שבהן ויוליך לים המלח ואמר ליה דלנדבה אזיל דדמי למעות סתומים דנזיר דאית בהו עולה וחטאת ואזני לנדבה כדאמרינן לקמן:
מותר עשירית האיפה. מעות שהפריש כהן גדול לעשירית האיפה שלו דחביתין:
יוליכם לים המלח. כלומר ירקב וטעמא דר' יוחנן מפ' בפרק הרי עלי עשרון מדתניא גבי שמיעת הקול לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא א"ר יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כה"ג שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדאינה קרויה חטאת מותרה ירקב ע"כ בגמ' ופירש רש"י ז"ל אין אחרת קרויה חטאת ואע"פ שהיא חובה אינה קרויה חטאת שיהא לה דין חטאת שלא תטעון לבונה כמו עשירית האיפה דשמיעת הקול אלא טעונה לבונה ומדלגבי לבונה לית לה דין חטאת לגבי מותר נמי לית לה דין חטאת ואע"ג דמיקריא חטאת כדאמרינן לקמן לאו דין חטאת אית לה לגמרי דאימעטא לה מהאי קרא הלכך במותרה נמי מחמרינן בה:
יפלו לנדבה. ותפול לנדבת צבור והבשר לשם והעור לכהנים שגם היא נקראת חטאת בפ' אלו מגלחין דתניא התם יקריב חטאתו זו עשירית האיפה של כה"ג וא"כ גם היא בכלל מדרש יהוידע הכהן והכי ס"ל לשמואל בפ' הרי עלי עשרון:
של מנחת חוטא של ישראל. כגון דשמיעת הקול ושבועת ביטוי וכו' ופסק הרמב"ם ז"ל בהך דכה"ג דירקב כר' יוחנן פ"ה דה' פסולי המוקדשין ונראה דה"ה דאיפלגו נמי בעשירית האיפה דחינוך כהן הדיוט והותיר דאמרינן פרק התודה כה"ג המתקרב לעבודה אע"פ שעבד בכהן הדיוט מביא שתי עשירית האיפה אחת להמשחו ואחת לחינוכו שמחנכין אותו באותו היום לעבודת כה"ג דכתיב זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו עשירית האיפה סלת את שבאה להמשחו לא היה לה הפסק ומביאה בכל יום והיא מנחת חביתין וזו שבאה לחינוכו אינה נוהגת אלא יום חינוכו ואם הוא לא עבד בכהן הדיוט צריך ג' עשיריות אחת לחינוכו לעבודת כהן הדיוט וא' לחינוכו לעבודת כה"ג וא' למנחת חביתין והתם דריש קרא דלדורות נמי נוהגת דכתיב זה קרבן אהרן ובניו מקיש בניו לו וכו' וכיון דכתיב וביום בואו אל הקודש יקריב חטאתו שעת חנוכו דהדיוט יום בואו הוא וחטאת מיקריא ולמ"ד נדבה נדבה ולמ"ד ירקב ירקב ומש"ה מסתם לה ואמר עשירית האיפה שלו ולא קאמר דכה"ג ר"ל של מי שמחוייב בה כן נ"ל: