פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:ד:ז
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 1:4:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →כולה דר' מאיר היא. כולהו בבי דתנינן בהו שני קלבונות בין בבא ואם שקל על ידו של חברו וכו' בין סיפא דהכא דתנן הנותן סלע ונוטל וכו' כולהו ר"מ הוא דקאמר להו דהא אית ליה לר"מ דכל מאן דיהיב שקל חייב שני קלבונות חד מדאורייתא וחד מדרבנן:
אחד שקל שהוא נותן וכו'. חד יהיב האי ראובן שנתן הסלע לחיובו דשקל מן התורה והשני שהוא מדרבנן לשולחנים שיושבין שם לראות השקלים באותו השקל שהוא נוטל מידם נפיק ועולה לו לקולבונו דתקון רבנן דהא אותו השקל דיהבי ליה השתא גזברין לר"מ נתן בעליו הראשון לגזברין שני קלבונין וא"ת והא אמרינן לעיל דאליבא דר"מ דכי יהיב סלע לגזברין פטור מקלבון דאורייתא דלא דרשינן כזה יתנו אלא מחצית השקל וי"ל דקסבר ר' אלעזר דכיון דגזברין מהדרי ליה שקל ולא נשאר בידן אלא שקל לא חשיב אלא כנותן שקל גרידא ומשום הכי לא מיפטר מקלבון דאורייתא הלכך השתא יהיב להו קלבון חד מכיסו לחיובא דרמיא עליה מדאורייתא והשני אותו שנתנו לגזברין נתן ב' קלבונין לר"מ ושקלי גזברין חד דחיובא דאורייתא לקרקף דגברא ההוא ואידך מעכבי ליה גזברין בשביל האי ראובן וכ"ת לר' אלעזר תרתי דר"מ למה תריץ דאשמעינן השתא מתני' לר"מ דאותו קלבון דחילוף מהני השתא להאי ראובן לחילוף השולחנין וכי תני תנא חייב ב' קלבונות ה"ק אין לו להפסיד מן כיסו אלא ב' ולא תימא דמחייב ב' הנותן הסלע ומפסיד ג' דשקל דנוטל כי בעי להוציא לפרוטרוט וכו':
ורב אמר כדברי הכל היא. הך סיפא אפילו רבנן מודו בה ולרבנן הוא דמיתנייא וכי תנן חייב ב' קלבונין מפסיד הוא דקאמר חד דמחייב ראובן לחילוף לשולחנין ואף אם נתן סלע וחד מפסיד באותו שקל דיהבי ליה גזברין דכי בעי להוציאו קא יהיב קלבון על כרחיה וכדאמרן:
דאי כר"מ שלשה חייב. דאי הך סיפא מיתנייא אליבא דר"מ לר"מ ג' הוא דמחייב חד לשקל שנוטל דכי בעי להוציאו לפרוטות יש לו ליתן במתנה לשולחני קלבון לחילוף וחד חייב מדרבנן משלו לשולחנין דב"ד ועוד חייב ליתן אחר על השקל שנותן משלו לדבר תורה דמחייב מן התורה בקלבון מלבד השקל כדילפינן לעיל מקרא:
דעתיה דרב ג' קלבונות הן. בתמיה רב סבר דלר"מ כשנתן סלע להקדש ונטל שקל ג' קלבונות מיחייב כדפרישנא:
אמר ר' אלעזר וכו'. לא שנו דהוה שותפות להפטר ממעשר בהמה כי חזרו ונשתתפו אלא שחלקו בשומא גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים לפי שיווייהן דהתם ליכא למימר זה חלקן המגיע להן ממיתת אביהן דודאי בשעת מיתה זכה זה בחצי גדיים ובחצי תיישים וזה בחצי גדיים ותיישים הילכך קנין הוא ולא ירושה והוולדות שישנן בשעת חלוקה פטורין ממעשר בהמה משום לקוח ואותן העתידין לבא נמי פטורין משום שותפות דשותפין הן: