פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:ד:ט
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 1:4:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל אם חלקו וכו'. דאמרינן ברירה וזה חלק המגיע לכל אחד ממיתת אביהן ועדיין ירושה היא ושם ירושה עליהן וכי חזרו ונשתתפו הדרא ליה תפיסת הבית כמעיקרא ולאו שותפות הוא הילכך לא וולדות שישנן בשעת חלוקה פטורין משם לקוח ולא העתידין לבא פטורין משום שותפות אלא כולם חייבים:
אפילו חלקו וכו'. דאין ברירה והוו מרישא לקוחות והדר שותפין:
הלקוח ושניתן לו במתנה. בבכורות יליף לה מדכתיב בכור בניך תתן לי וכתיב בתריה כן תעשה לשורך לצאנך מה בנך אינו בלוקח ובמתנה אף שורך וצאנך אינו בלקוח ומתנה ור' יוחנן לטעמיה דלית ליה ברירה במס' גיטין פ' כל הגט:
תניא האחין וכו'. פירשתיו במשנתינו:
ר' ירמיה בעי. בגמרא דילן פשיטא ליה לר' ירמיה:
חלקו את הנכסים ואחר כך חלקו את הבהמה חייבין וכו'. בקלבון חייבין דהוו כשאר שותפין אבל בהמה לא חלקו אלא שאחר זמן חלקו וקא משמע לן דלא אמרינן כיון דלבסוף חלקו הבהמה אגלאי מילתא למפרע דלא חשיב תפיסת הבית וליפטרו ממעשר בהמה דשותפין חשיבי כיון דחלקו נכסים ולבסוף חלקו בהמה קא משמע לן דמאי דפלוג פלוג ומאידלא פלוג לא פלוג וחשיבא תפיסת הבית לגבי בהמה וחייבין במעשר בהמה:
חלקו את הבהמה ואח"כ חלקו נכסים פטורין מזה ומזה. ממעשר בהמה פטורין דהא חלקו וכי נשתתפו פטורין דלך ולא של שותפות ופטורין מן הקלבון כיון דלא חלקו בנכסים ברשות אבוהון קיימי נכסים והוה ליה דאביהן שוקל עלייהו כדפרישית במתניתין והא דקאמר ואח"כ חלקו רבותא קמ"ל דלא תימא כיון דחלקו בבהמה מעיקרא ולבסוף נכסים גלו אדעתייהו דלמיפלג קיימי וליחייבו בקלבון אף בזמן דלא חלקו נכסים קמ"ל דמאי דפלוג פלוג ומאי דלא פלוג לא פלוג ובגמרא דילן מתוקן הלשון יותר והכי איתא התם חייבין בזה ובזה שחלקו בכספים ולא חלקו בבהמה פטורין מזה ומזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספים ואמרינן דסד"א כיון דחלקו בבהמה גלו אדעתייהו דלמיפלג קיימי וליחייבו בקלבון קמ"ל ולא מני הכא תרי גווני דמני התם חייבין בקלבון ופטורן ממעשר בהמה חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון דבמתני' תנינן להו:
הא דאת אמר וכו'. דכי חלקו בבהמה ולא בנכסים דפטורין מן הקלבון ולא חשבינן נכסים כחלוקין היינו כשלא היתה הבהמה רוב נכסי אביהן אבל היתה הבהמה מועטת ונכסין מרובין או שוה בשוה:
אבל היתה הבהמה רוב. רוב נכסים שדי מועט בתר רוב וכמאן דפליגי נכסים דמו וחייבין בקלבון:
וכי מפני שעשיתן כאדם אחד. למתני' פריך דאמאי כשלא חלקו שעשאן כאדם אחד דהו"ל שהן ביד אביהן דנפיק חומרא שחייבין במעשר בהמה וכדפרישנא:
תפטרו וכו'. וכי מפני החומרא ימשך קולא שיהיו פטורין מן שני קלבונין הא כיון דרשות שניהן איכא על הנכסים אע"ג דלא חלקו הוה לן לאחמורי בהן ולמחשבינהו דכחלוקין דמו דהיום או למחר יחלוקו והוה לן לאחמור הכא והכא:
לא שניא היא שנותנין סלע. כלומר כיון דיהבי להקדש סלע שלם דמו לתפיסת הבית ועוד דאהנו לגזברים ומתני' ר"מ היא וכדפרישית:
מעתה אפילו חלקו. כיון דחשיבא הנייה לגזברין נתינת סלע שלם אפילו חלקו וכו' ואנן איפכא תנן ולא משני, ולענין הלכה קי"ל כר' ירמיה דמאי דפלוג פלוג ומאי דלא פלוג לא פלוג וכן פסק הרמב"ם ז"ל בהלכות בכורות ובהלכות שקלים ולא כתב להא דר' מני לא שנא הוו בהמה מועטת ונכסין מרובין ל"ש הוה בהמה מרובה ונכסים מועטים דמאי דפלוג פלוג כיון דלא חלקו בהמה תפיסת הבית מקרי וחייבין במעשר בהמה וכן נכסים וכו' דבגמרא דילן לא מייתי להא דר' מני אלא דר' ירמיה בלחוד:
הוא שני גיסין. שני בעלי אחיות שירשו את חמיהן אי קנו בתפיסת הבית חייבין במעשר בהמה ופטורין מן הקלבון דלא תימא ירושת אב דוקא דאינהו בתר אב גרירי ואינן זזין מרשות לרשות אבל ירושת חמיהן דמטעם קנין קדושי נשיהן קא אתי הוה אמינא כלקוחות דמו ופטורין ממעשר בהמה קמ"ל: