פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד:ז:ו

הצדיקהו במתנותיו. דאילו לראות לו זכות בדין הא כתיב ודל לא תהדר בריבו אלא לענין מתנותיו מיירי ועשה לו צדקה:

מה ששנה לנו ר' תעזוב. דתני בת"כ מנין שספק לקט לקט ספק שכחה שכחה ספק פאה פאה ת"ל תעזוב אותם ומתעזוב יתירה קא דריש דתרי כתיבי חד בפרשת קדושים וחד בפרשת אמור ומפ' ר' יוחנן הנח לפניהן משלך והך דרשא מהניא גבי פאה ולקט דכתיבי ביה אבל לא לענין שכחה ומשום הכי קאמר רבי אי לא קרא דלגר ליתום וכו' דכתיב בשכחה ומפ' דיהיה קרא יתירה הוא ולדרוש יהיה בין מן דיליה בין מן דילך הב ליה:

הדרן עלך הפאה ניתנת בס"ד