פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד:ה:ב
Sirilio on Yerushalmi Peah 4:5:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 4:5:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →ולמה תניתה תרין זמנין. האי כיוצא בו במס' חלה ובמכילתין:
בחלה למירוח. גמרן דקתני במס' חלה היינו מירוח וגמרן דמכילתין היינו שהביאו שליש הראשון ביד הגזבר ומשום דתני לה במס' חלה ובההיא שפיר תני גמרן דבמעשה אדם שייך תני הכי נמי גמרן וצריכי דיש הבדל בין מדת שליש למדת מירוח דאילו מדת שליש פיטור וחיוב בבעלים דחיובא ותורת שנים נמי גרים ואילו מירוח איסור ובבעלים דחיובא הוא דגרים אבל תורת שנים לא גרים וטעמא דבקרא דכתיב עשר תעשר תבואת זרעך דמיניה דרשינן תבואה שזורעים אותה וצומחת דהיינו הביאה שליש הוא דמיחייבא כדאיתא בפ' לולב הגזול ובפ"ק דמעשרות ודרשינן נמי שלך ולא של הקדש ולא של גוי והתם כתיב נמי שנה שנה דמיניה דרשינן דאין תורמין ומעשרין משנה זו על חברתה ואילו גבי מירוח דכתיב מעשר דגנך דדרשינן דיגונך לא כתיב שנה שנה ונקטינן דתבואה שהביאה שליש בשנה שניה של שמיטה דדינה מעשר ראשון ומעשר שני ונתמרחה על ידי ישראל בשלישית אינה נופלת לחיוב מעשר עני אלא כדקיימא קיימא דכי עשה גורן לא סלקי אלא דאיכא איסור אכילת עראי וכי אקדיש קמי שליש והביאה שליש בידי הקדש ופדאו הדיוט ונתמרח ביד הדיוט פטורה דקי"ל כרבן גמליאל וכדלקמן ומידת שליש פיטור וחיוב לגמרי גרמה דכי קצר אחר שהביאה שליש איכא חיוב פאה ולקט ושכחה כדלעיל וכו' עשה גורן איכא איסור אכילת עראי ואילו קצר קמי הכי ליכא חיוב פאה ואפילו עשה גורן ליכא איסור טבל דלאו אוכל הוא ותנן כלל אמרו במעשר כל שהוא אוכל וכו' ונראה בעיני דטעמא דמתני' דחלה פרישו לה במירוח דבר הלמד מעניינו הוא דומיא דחלה דבתר גלגול אזלינן בה ולא בתר גידול דאילו קמח שלקחו ישראל מגוי ועשאי עיסה פשיטא דחייב בחלה ואילו בפאה דמצותה במחובר בתר שליש אזלינן כדאמרינן לעיל גבי הקוצר לשחת: