פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:ד:ג

זורעין זרעים וזרעי אילן כאחת. תרתי קמ"ל חדא דשני מיני אילן זורעין כאחת ועוד דזורעין זרעוני דירק או תבואה בהדי זרע אילן דאין כלאים אלא זרעים דתבואה וירק בהדי הדדי או גרעין מאלו בהדי חרצנים ואע"ג דכתיב שדך לא תזרע כלאים ולא יליף שדך כלאים משדך דכתיב גבי פאה או גבי שביעית כדמפ' טעמא ואזיל ולהכי נקט לה הכא:

והזורע מן החרצנים. בהדי זרעים דתבואה וירק סופג וכו':

עיקר כרמך לא תזרע כלאים. דלא תימא דוקא מכי הוי כרם הוא דאסור לזרוע בו מין אחר אבל בהדי חרצן לא דהא חרצן לא איקרי זרע דאם כן לכתוב רחמנא לא תזרע כרמך כלאים דהא כרמך לא משמע אלא דעשוי שורות ומדכתיב כרמך אפילו הכי דרשינן אפילו עוקר כרמך דהיינו חרצן אי נמי דלכתוב לא תזרע כלאים כרמך ומדסמך כרמך לתזרע משמע אף על גב דכרמך דמי לזרע דהיינו חרצנים נמי אסור:

תמן אמרינן זרעי אילן אין קרויים זרעים. גבי כלאי אילנות דקאמרת דמותר לזרוע שני מיני זרעי אילן כאחת וכן מין קטנית וירק עם מין אילן דלא חשיב זרע זרע אילן וגבי כלאי הכרם טעמא היא דאיכא ייתורא וכדפרישית אבל בעלמא לא חשיב זרע זרע אילן:

וכה את אמר קרויין זרעים. גבי הכשר עוקצי הוא קאי ר' יודן כדאמר בסמוך ומתמיה דכולהו מתני' דעוקצין מוכחי דכולהו מינין מקבלין הכשר וטומאה דכולהו מיני ירק וקטנית ואילן מיקרי זרע בכלהו דינין דהתם:

מיעט הכתוב את שאין דרך בני אדם וכו'. גבי כלאים כתיב הזרע אשר תזרע ומשמע אשר אתה רגיל לזרוע ואין בני אדם רגילין לזרוע גרעינין אלא תבואה וקטנית וירק מה שאין כן גבי אילנות דדרך לנטוע זמורות וייחורין וגרופיות:

ברם הכא ריבה הכתוב וכו'. גבי הכשר ריבה הכתוב על כל זרוע ואי קשיא גבי הכשר נמי כתיב אשר יזרע איצטריך לכדדרשינן בת"כ מנין לזרעים טמאין שזרען שטהרו ת"ל אשר יזרע טהור והשתא נקטינן דשדך דכתיב גבי כלאים אין אילנות בכלל: