פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:ד:ב
Sirilio on Yerushalmi Peah 1:4:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 1:4:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →ה"ג תני ובקוצרכם אין לי אלא קוצר תולש מניין ת"ל לקצור עוקר מנין ת"ל בקצרך והכי איתא נמי בת"כ ובחולין פרק ראשית הגז איתא אנא דהתם דריש עוקר מקמי תולש ופירש רש"י ז"ל תולש ביד ולא עם השרשים כגון פולין עוקר עם השרשים כגון עדשים ע"כ ואית דגרס עוצד מניין דהיינו עוקר במעצד וחדא היא ונ"ל ללמוד מסוגיא דפרק ראשית הגז דקטנית וירק כגון שומים ובצלים חייבין מן התורה בפאה דכיון דפליגי רבנן ור' יוסי בפ' ראשית הגז בשוטף את הרחלים וגוזז את העזים דלרבנן חייב ולר' יוסי פטור דדייק לישנא דקרא רבנן לא דייקי א"כ לרבנן אפילו בחטים ושעורים אם תלשן או עקרן מן השרשים חייבין בפאה מייתורא דקראי דשמעתין וברייתא דהכא רבנן היא דקא דרשינן עוקר ותולש בתבואה ורבי יוסי מודי בהך דרשא אלא דלא מפרש ליה אלא במידי דאורחיה כגון תולש בפולין ועוקר בעדשים דאורחיה הוא כדברי רש"י ז"ל וכן בבצלים ובשומים אבל בחטים דוקא קוצר ומהכא ילפינן דדרשא גמורה היא דנר' יוסי דרשינן רבוייא דעוקר ותולש במידי דאורחיה ולא אשכחן עוקר ותולש דאורחיה אלא בהני דאמרן והיינו גבי ירק וקטנית ולרבנן למידי דאורחיה לא בעי קרא דפשיטא דהיינו קציר דידהו אלא כי איצטריך קרא ללאו אורחיה איצטריך זו היא סוגיית הגמ' ונקטינן דאיכא חיוב פאה מדאורייתא בין בקטנית בין בשומים ובצלים בין לרבנן בין לר' יוסי ותנן כל החייב בפאה חייב במעשרות שלא כדברי רבנו שמשון ז"ל שכתב דלא הוי דאורייתא אלא דגן תירוש ויצהר וכבר הארכתי בזה בריש מעשרות בס"ד:
ת"ל בקצרך. בפרשת אמור ומייתורא קא דריש ומייתי קרא לעוקר אע"ג דהא יליף תולש משום דתולש דמי טפי לקוצר מעוקר שעוקר עם השרשים:
אין לי אלא תבואה. דבה שייך קציר סתם: קטנית. והה"נ ירק שמתקיים כגון שומים ובצלים אלא דרובא דירק אין מכניסו לקיום לא נקיט ליה:
ת"ל ארצכם כל שבארצכם. ואע"ג דאיצטריך למילף דלא מיחייב בפאה כשקצרוה לסטים וכדלקמן פ"ב תרי ארצכם כתיבי חד בקדושים וחד באמור דאילו למידרש דלא מיחייב פאה אלא בארץ תיפוק לי דחובת קרקע היא ואינה נוהגת אלא בארץ כדאיתא בספ"ק דקידושין ובפ' ג' ארצות דשביעית:
אילן מנין. דנימא נילף במה מצינו מה קציר שאין בו ערלה אף כל שאין בו ערלה יצאו פירות האילן:
ת"ל שדך. ואשכחן בשביעית דכתיב שדך לא תזרע וכולן בכלל אחד שדה אילן ושדה תבואה וירק וכי תימא כיון שסופנו לרבות כל דבר מה ת"ל קציר להקיש אליו ולומר לך מה קציר לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום ונשמר וכו' אף כל כעין הפרט: