פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה ב:א:יא
Sirilio on Yerushalmi Orlah 2:1:11 (Sirilio on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:11) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →עד כדון דבר שהוא מעלה ומתיר וכו'. כלומר עד כאן מצינו לר' יהודה דבטל במאה כשנפלה חתיכה של קדשים בשל חולין דהכי משמע קרא דשה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל. אבל כשנתערב דבר שפסול לגבוה עם מאה דכשרים לגבוה שיוכשרו לגבוה כולן מניין כגון חתיכת חלב של חטאת שנטמא שנתערבה עם חתיכות של חלב של חטאת טהורות מי בטלה ושרי להעלותן כולן לגבוה דמי אמרינן שאני גבוה דחמיר דאתנן ומחיר ומוקצה ונעבד דלהדיוט שרי ולגבוה אסור:
ומשני נשמעינה מן הדא. דתניא בת"כ ואמרינן בפ"ק דשבועות ובפרק הנחנקין סתם ספרא ר' יהודה:
פרט לעירובין וביתר ממאה. דכיון דברישא דפרשה דקדשים כתיב לא יאכל אמאי כתיב בתריה ולא יאכל מן הקדשים דמשמע דכי אחמיר קרא דלא יאכל קדשים עד הערב שמש לאו בכל קדשים אזהר אלא במקצתן דמקצתן שרו ואפילו בלאו הערב שמש וכגון שנתערבו ביותר ממאה כל דאחר עירוב יש יותר ממאה כיצד במאה וחד למר ולמר במאה ועוד לא בעי הערב שמש דנתבטל האיסור: