פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה ב:א:יב
Sirilio on Yerushalmi Orlah 2:1:12 (Sirilio on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:12) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא אוכלי תרומה. טמאה במאה תרומה טהורה שמותר הכל לכהנים דהא אין מבטלין אלא איסור טומאה בלבד:
מניין אוכלי תרומה טמאה באוכלי חולין טהורין. דשרו לזרים שיהא עליהן תורת חולין ומבטלין בהן שני איסורין איסור זרות ואיסור טומאה:
אוכלי חולין באוכלי תרומה. אוכלי חולין טמאים דטמאים בשני או בראשון דחמירא טומאתן שנתערבו במאה תרומה טהורה:
אוכלי תרומה טמאה באוכלי קדש טהור. וגם אוכלי קדש טמא במאה תרומה טהורה מניין שמותרים לכהנים וקא מבעיא ליה הני משום דחמירא טומאת קדש מטומאת תרומה דאית ביה חמישי כדתנן במס' חגיגה וגבי תרומה ליכא אלא שלישי:
אוכלי קדש באוכלי קדש. כגון חתיכת חטאת טמאה דלעיל בק' חתיכות של חטאות טהורות שכולן יקרבו:
משקה תרו' במשקה תרו'. כלו' וגבי משקין נמי אין לי אלא משקה תרומה במשקה תרומה דהיינו משקה תרומה שנטמא ונתערב עם משקה תרומה טהורה ובמשקה טהור אית ביה מאה וקמ"ל משום דחמירא טומאת משקין מטומאת אוכלין דטומאת משקין בכל שהן ומטמאין זה לזה ואפילו הם מאה ואעפ"כ אם נתערבו במאה טהורין בטלה טומאתן. וכן פי' הראב"ד ז"ל בת"כ:
משקה תרומה במשקה חולין מנין. משקה תרומה טמאה במשקה מאה חולין טהורין שיהו מותרין לזרים אע"פ שמבטלין בהן שני איסורין משקה חולין טמאין בראשון או שני במשקה תרומה טהורה דטומאת חולין חמירא:
משקה תרומה טמאה במשקה קדש טהור משקה קדש טמא במאה משקי תרומה טהורה. וצריכותא דהנך כי הנהו דלעיל משקה קדש במשקה קדש כגון לוג שמן של מצורע שנתערב במותר רקיקי מנחת נזיר דמותר רקיקין נאכלין בכל העיר משא"כ בלוג שמן שנאכל לפנים מן הקלעים דאיתקש לאשם לכל מילי כדאיתא במנחות. ופסקו הרמב"ם ז"ל בהילכות מחוסרי כפרה וקא משמע לן דנתבטל קדושת הלוג ונאכלין בכל העיר. וכן לוג שמן דמנחות דכשר בהן שמן ג' ואפי' דריחים ונתערב בשמן כתית דמנורה שהי' בו ק' לוגין מנין שיהא כולו כשר למנורה:
ת"ל מן הקדשים ריבה. כלומר דתרי מן הקדשים כתיבי דכתיב ביה לעיל ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים חלק בקדשים דיש לך קדשים שצריך טבילה כדי לאכלן ויש קדשים דאוכל בהם אע"פ שלא טבל דלא קאמר ולא יאכל קדשים רבי כל מילי וגווני דאמרן ואע"ג דלא מצינן למימר דטמא בלא טבילה יאכל אוכלי קדש שנתערבו באוכלי קדש מ"מ כיון דגלי לן קרא דלאו בכל קדשים אזהר כגון תרומה בק' חולין ואשמועינן דנתבטלה קדושתה ואשכחן דרבי קרא זימנא אחרינא מוקמינן לה בכל גווני דמאה דנתבטל ונפקא מינה להעלות ולהתיר לגבוה כי ההיא דפרשינן גבי אוכלי קדש דאמרינן עולה שנתערבה בעולות וכן גבי משקה וכדפרשינן ואיפשיטא בעיין:
ודחי ר' אבין בשם ר' יוחנן תפתר בלוג שמן של מצורע שנתערב וכו'. דהיינו דבר שמתיר להדיוט שמותר לאכול כולו חוץ לקלעים אבל כי נתערב שמן פסול בשמן כשר למנורה ואפילו במאה לא מכשרינן ליה להדלקה דהיינו גבוה. והאי דלא חש לתרץ אלא אמשקי קדש משום דבאוכלי איכא גווני טובא לאוקומי דטובא אוכלי קדש איכא ולא שרי להו אלא להדיוט אבל משקין ליכא אלא שנים יין לנסכים ושמן למנורה ולא אשכחן היתר לכהנים גבי יין אלא גבי שמן ומשו"ה פריך והתני משקי ביו"ד ומשמע דתרי גווני משקין אתא לרבויי וכדפרישית, והכי מסקנא דשמעתין דנתבטל וכשר ואפילו לגבוה ור' חנינא דבסמוך הך שיטתא נקיט והשתא פירושא דאוכלין קדש כדפרישית דעולה טמאה או יוצאת שנתערבה במאה עולות כשרות וכולהו לגבוה סלקי:
אבל חטאת בעולות. כן מצאתי בספרים וטעות הוא דאי חטאת כשרה היא דנאכלת לכהנים מאי הוי דנשרפות כולן למזבח ליכא אלא עשה זכר בכהנים יאכל אותה ואינה נשרפת ולאו הכא מכלל עשה עשה הוא והיכי קאמר דהוי בלא תעשה ואי בחטאת טמאה קא מיירי א"כ אמאי נקט חטאות דהוו שני חילוקין לאו דטומאה ועשה דיאכל אותה אלא ה"ג אבל עולה בחטאות והיינו שנתערבה עולה טמאה בחטאות טהורות דהשתא ודאי לאו יש אכל חד וחד דכל חדא וחדא הוי ספק עולה ספק חטאת (ב) אם עולה היא מה שאוכל מועל בקדשים ולוקה ואם היא חטאת הא נגעה בעולה וכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל הילכך לא תעלה אע"ג דמאה חטאות טהורות הויין והיינו דקאמרי יש כאן ודאי לא תעשה: