פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני ג:ב:ה
Sirilio on Yerushalmi Maaser Sheni 3:2:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 3:2:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני · free full Hebrew text
Open in the reader →אין מוסיפין חומש אלא על תחלת הקדש. משום דמייתי עלה שלמים שלקחן בכסף מעשר מייתי לה הכא:
אלא על תחלת הקדש. אבל אם חזר והתפיס הקדש שני תחת הראשון וחזר ופדה השני אין מוסיף חומש עליו. ובפ' הזהב מפ' טעמא דכתיב ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית וכו' המקדיש ולא המתפיס. פירש רש"י ז"ל המתפיס זה תחת הראשון שהשני נתפס בקדושה של אחר ולא מחמת עצמו באה לו:
ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך וגו'. הוה ליה למכתב ואם בהמה טמאה דהטמאה משמע טמאה ראשונה והכי איתא בהזהב במקדיש בהמה טמאה לבדק הבית הכ' מדבר:
שהיא תחלת הקדש. כדנפקא לן מהי' יתירא. וה"ק בהקדשות שהן בבהמה טמאה שהיא ראשונה ויסף וגו' ולמעוטי הקדש שני:
והוממו ופדאן מוסיף חומש. ולא תימא הקדש שני הוא דתחלת הקדש הוי דאית בהו פיגול ונותר ויוצא מה שאין כן במ"ש כדלעיל. ובסמוך נמי אמרינן דפקע מינייהו קדושת מעשר הילכך מצי למיכלינהו חוץ לחומה כשהוממו. וכת' הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' מעשר לקח בהמה לשלמים ונפל בה מום פקעה ממנה קדושת מעשר ופודה אותה ואין הדמים מעשר ואעפ"כ אם פדאה לעצמו מוסיף חומש ע"כ. והשיג עליו הראב"ד ז"ל א"א מאי אע"פ אטו שלמים דעלמא שהוממו ופדאן מי לא מוסיף חומש בשביל הקדשן ע"כ. ואני אומר לכאורה כוותיה משמע אבל כי מעיינת שפיר יפה כיוון הרמב"ם ז"ל לשמועתנו והיינו דקאמר משום דס"ד לומר כיון דקונה מכסף מעשר שלמים בג"ש דשם שם וא"כ נהפכה ונתפסה קדושת מעשר לשלמים והקדש שני הוא וקי"ל דעל הקדש שני אינו מוסיף חומש כדאיתא בשמעתין וכתבו הרב ז"ל פ"ז דהל' ערכין וחרמין קמ"ל דאפ"ה מוסיף חומש וטעמא דפנים חדשות באו לכאן כדלקמן דפקע מיניה קדושת מעשר ולא בעי חומה מה שאין כן במ"ש:
מדמי פסח. ממותר דמי פסח דקרב שלמים כדתנן בשקלים אם נפל בהם מום והוממו מוסיף חומש דתחלת הקדש הוי דפסח אין טעון תנופת חזה ושוק ונסכים וסמיכה ושלמים טעונין סמיכה ותנופת חזה ושוק ונסכים:
חדא צורכא וחדא לא צורכא. כדמפ' ר' מנא דפסח צריכא ושלמים לקוחין ממעשר לא צריכא דלקמן אמרינן דפקע מינייהו קדושת מעשר ופנים חדשות באו לכאן הילכך פשיטא דמוסיף חומש דתחלת הקדש הוא דהוי אבל פסח לא אצטריך לאשמועינן:
הואיל ופסח משתנה לשם שלמים. דאם הפריש פסח ואבד והקריבו אחר תחתיו ואח"כ נמצא קרב שלמים כדאיתא פ' מצרפין ופ"ק דזבחים כיון דראשון נמי אפשר לחזור ולהיות שלמים א"כ למתפיס דמי והוי האי הקדש אחר ולא מוסיף חומש קמ"ל:
טעמא דר' שמואל. דס"ל דשלמים שלקחן מדמי פסח מוסיף חומש דהא ליכא למימר דפקע מיניה קדושת פסח דבהדיא תניא בתוספתא דאינו נאכל אלא ליום ולילה. ואיתא נמי בפסחים פ' האשה ולמתפיס דמי אלא משום דקסבר אין פסח עושה תמורה ושונה משום דתנן פ"ק דתמורה דממירין וחוזרין וממירין ואפילו עד אלף והיינו בראשון דאילו שני הנתפס אין תמורה עושה תמורה כדתנן התם וקאמר דגבי פסח קסבר ר' שמואל דאין עושה תמורה ושונה דתמורה ראשונה קריבה שלמים והראשון הוי פסח ושוב אינו יכול להמיר בו. ויש שאם חזר והמיר בראשון דהיינו פסח גופיה ממיר ושונה כגון שאבד ואחר הפסח נמצא דחזר שלמים ואז יכול להמיר בו ואפילו אלף וכן הני שלמים דהוו דמי פסח יכול להמיר בהן ואפילו עד אלף וטעמא דתמורת פסח קרב שלמים נפקא לן בפ' מי שהיה טמא מדכתיב אם כשב לרבות תמורת פסח שקרב שלמים ובשאר קדשים דממירין ואפילו אלף נפקא לן התם מיתורא דבהמה בבהמה: