פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ד:ב

במחלוקת. מתני' דתנן דאהניא הפלגה דח' אמות בין דלועין לדלועין האחרים שרוצה לזרוע אחר שתי שורות של פול המצרי אליבא דר' עקיבא היא דקתני לקמן גבי מוקשה בין הבצלים דמהניא הפלגה דשמנה אמות דזרוע בצלים בין דלועין לדלועין דתנן ר' עקיבא אומר עוקר שתי שורות ונוטע שתי שורות כלומר השתי שורות עצמן של בצלים שעקר יטע בהן דלועין ומניח קמת בצלים כשיעור שתי שורות זרועה ועוקר שתי שורות ונוטע אותן דלועין ומניח שתי שורות בצלים אצלם וא"כ אין בין שורת דלועין לדלועין אלא ח' אמות דבצלים דהיינו שתי שורות דידהו והכי תניא התם בתוספתא קצב לדברי שניהם ר' ישמעאל אומר י"ב אמות ור' עקיבא אומר ח' אמות:

ומ"ד תמן בי"ב. ולרבנן דאמרי התם אם אין בין שורה של דלועין לחברתה י"ב אמה לא יקיים זרע שבנתיים הכא נמי לא יזרע שורה של דלועין מהצד האחר אלא א"כ יהא הפלגתם י"ב אמה זרועות מין א' דהיינו ג' שורות מפול המצרי או ממין אחר ומתני' ר' עקיבא קתני לה:

דברי הכל היא. וכלהו מודו דהכא סגי בהפלגת ח' אמות:

יפה כח מוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה. אמות דשאני הני מינין דמתני' דכלהו מוקשיות נינהו כלומר כלהו אית בהו שירכא כמו הדלועין והכי איתא נמי בפ' ר' עקיבא דכולן העלין והשריגין שלהן אין להן כח לעמוד ולהסמך בקלחן אלא כולן העלין מתאחזין ומסתבכין ומתפשטין בארץ ועל שם שהן נוחין שסמוכין על הקרקע ולא על עצמן קורא אותן בגמ' דילן דאית להו שרכא מלשון נח שירכאן ומפני שנוגעין ומקישין עליהן זה בזה קרויין הכא מקשה כמו וארכובתיה דא לדא נקשן ומלשון הקשת הקורנס וה"נ סבר ר' בפ' כל סאה דכי היכי דדלעת מסככת ה"נ פול המצרי וקישות כולן מסככין וכיון דאין אויר במקום שלוח יונקותיהן חשיבי ח' אמות בין לשדה בין להפלגה מה שאין כן בבצלים שעומדין וסומכין על קלחן ויש אויר בין קלח לקלח ואתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה הלכך בעינן י"ב:

להציל בשמונה. שמנה של הפלגה מציל ומתיר לזרוע דלועין מהצד האחר: