פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ד:א
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 3:4:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 3:4:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →הנוטע שתי שורות של קישואין. מוכח בגמ' דכל הני שורות דקתני במתני' בני ארבע אמות כל שורה הן ברחבן וארכן דדלועים מפ' בגמ':
מותר. לקיים הדלועין שבאמצע דשיעור שלם יש להם ומותר לעשות כל השדה כן ליטע שתי שורות אחרות של דלועין אצל שתי שורות של פול המצרי בעניין שההפלגה שבין דלועין לדלועין הויא שתי שורות דהיינו ח' אמות דכיון דאיכא שיעור הפלגה אין מזיקין דלועין שבצדדין לזרוע שבנתים והכי תניא בתוספתא הנוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דלועין שתי שורות של פול המצרי ואפילו כל שדהו כן מותר ע"כ. והכי מוכח בגמ'. ובדין הוא דבתרי מיני הוה ליה למיתני הכי אלא נקט ג' מינין משום סיפא שלא נטע מכל מין אלא שורה א' ואשמעינן דכל שתי שורות מבטלין השלישית. וכן כתב הרא"ש ז"ל וטעמא דשרי כי איכא הפלגה בין דלועין לדלועין שמנה אמות מפ' בגמ' דבדלעת דין כרם נגעו בה:
שורה של קשואין ושורה של דלועין ושורה של פול המצרי אסור. לקיים כן הך בבא לרבנן היא אפילו שאין זורע עוד שורות דלועין מיירי וטעמא דלא חשיבא כל שורה באנפי נפשה ובא ערבוב של הדלועין שענפיהם משתרגין מאד וביטל את השורה ובגמ' פליגי אמוראי אי פליג ר' אליעזר דסיפא אהך מציעתא:
ר' אליעזר מתיר. להבא משמע מדלא קתני מותר והיינו דאפילו לזרוע שורת דלועין אחרת אצל שורת קישואין השנייה, דקסבר שני מינין מצטרפין להציל והא איכא שיעור הפלגה בין דלועין לדלועין ושורת פול המצרי ושורת קשואין מצטרפין כאילו הוו שתי שורות של מין א' ואין שני מינין מצטרפין לאסור ולומר שורת פול המצרי מצטרפת עם שורת הדלועין לאסור:
וחכמים אוסרין. דאין שני מינין מצטרפין להציל ולא חשיב שדה לעצמו להפסיק ולהשלים שיעור ההפלגה כדי לזרוע אח"כ שורת דלועין אלא מעורבבין נינהו ואפילו אין זורע עוד דלועין אחרים אסור לקיים כן:
נוטע אדם קישות ודלעת. אפילו קישות ודלעת דאית בהו שירכא וכן פי' הרמב"ם ז"ל פ"ד:
לתוך גומא אחת. דעמוקה טפח כדתניא בברייתא ובזורע בשפתות מיירי וחשוב האי רום טפח כדחשיב לגבי טומאה ומשום דאית בהו שרכא לא שרי אלא שנים ובשאר מינין עד ארבעה מינין שרי והכי תניא בברייתא:
זו נוטה לצד זו וזו נוטה לצד זו. שיהא מין זה נוטה על שפת הגומא לכאן והמין האחר נוטה לצד השני ויראו מובדלין זה מזה: שער של זו לכאן. ענפים ושריגים קרויין שער:
לא אסרו אלא מפני מראית העין. דאע"ג דעבודת דלעת יחידית ו' טפחים כדתנן בפירקין במקום של מראית העין אינו מעורבב אין חוששין ליניקה של השרשים שאין לשון כלאים אלא לשון חבישה של הענפים כדכתיב ובבתי כלאים הוחבאו לשון בית הכלא וכן כתב הראב"ד ז"ל בפ' ר' עקיבא: