פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ב:ד

סומכין לגדר. מטין השער לגדר ושרי אע"ג שזרוע בסמוך לו זרע אחר:

ואין סומכין לגובל. דלא חשיב כגדר לאקולי ביה הך קולא כגון אם נטע לרבנן לפת תוך ערוגה במינים כדי שלא יפול על הזרע האחר שיסמכנו אל הגובל ויקשרנו שם אפ"ה אסור:

גדר שנתמעט פסול. כגון תבואה מכאן ודלעת מכאן ואין לך רוחב כשיעורה אי הוי גדר בנתים מפסיק ואי נתמעט אסור:

מן מה דא"ר יוסי. חברו של ר' יונה:

ונתמעט כשר. שהרי יש שיעור שדה ירק לערוגה:

יזרע למטן כמה שורות. ג' שורות ויסמוך א' לכאן לרום התלם וכן של כאן וישאר אותה של אמצע. ומכאן ראיה שמה שכתב רבנו שמשון ז"ל דמתניתין דעמוקין טפח לאו דוקא חוץ מכבודו ואגב חורפיה לא דק והא הכא דמוכחינן מרום התלם לגובל וקאמר דלא מהני הרום לסמוך לשולים אע"ג דמהני לזרוע על גביו וכדפרישית דגובל דומיא דתלם ולא בעינן הרחקה כלל ודחי דלעולם דסומכין אלא משום דזרע על גביו אסור לסמוך דמתערב עם של מעלה דלא אפשר דלא יתפשטו העלין שלמטה על הזרוע של מעלה בסמיכתו:

אין כיני יעקור אותו הקלח ויזרע למטה כמה שורות לא מוטב וכו'. בתמיה דהא הוי רבותא טפי לאשמועינן דבשטח טפח זורעין בו ג' שורות אלא ודאי דאין סומכין וכדאמרן:

אין זורע בתוכה אלא מין א'. וכי קתני מתני' זורעין בתוכן א' למטה לתוכן וב' בשפתות קאמר וכדפרישית עלה דמתני' ודמי להא דתנן לעיל זורעין בתוכה י"ג מינין דעם הגובל הוא דקתני ע"כ וכדפרישית: