פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים ג:ג:א
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 3:3:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 3:3:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →ראש תור ירק וכו'. דמשיך בהדי אידך שדה שיוצא משם וליכא כלאים בשדך:
מפני שנראה כסוף שדהו. נראה שרש"י ז"ל גורס מפני שנראה כסוף שורה שכ' בפ"ר עקיבא עלה דמתני' מפני שנראה וכו' שכן דרך לסוף שורה להיות מתקצרת בחרישה ולימשך באלכסון כראש השור ע"כ. וה"נ נראה לכל שאינו מזו שנכנס לה אלא מזו שיוצא הימנה ואיכא היכירא וליניקה לא חיישינן וכבר הארכתי בפ' כל סאה במשנת משר. תניא בתוספתא עבודת ירק בירק אחר ששה טפחים ורואין אותה כטבלה מרובעת ואפילו אין שם אלא קלח אחד נותן לו עבודתו ששה טפחים בין מן האמצע בין מן הצדדין ע"כ ומייתי לה בפ' ר' עקיבא ומפ' התם דלהתיר ראש תור היוצא הימנה קאמר והואיל ואתא לידן אפרשנה מדקתני בה עבודה משמע דמרחיקין מעבודתו של ירק שלא לזרוע בתוך עבודתו מין אחר דה"נ תנן לקמן גבי גפן וקשה למה שפירשתי במשנת משר בפ' כל סאה. תשובתך לעולם דבערוגה מצר והולך זרועיה וה"מ זרועין דערוגה מינה ובה אבל כששדה ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר גדול כמה שיעורו של הנכנס דנאמר דלעולם משיך ראש תור שלו היוצא בהדיה ולא בהדי שדה שנכנס בו כיון דגדול ולא ליבטיל בהדיה וקאמר דבעינן שדה כשיעורו של ו' על ו' מרובע והטעם כיון דנכנס בשדה אחר שיש בו שיעור בעינן דבנכנס יש בו ג"כ שיעור ועוד דזרועין דערוגין נוגעין ראש תור בראש תור כמו שנתבאר לך מן הצורות שלמעלה וכאן ראש תור נכנס תוך השדה הא דתנן שנוטל מגבול השדה האחר כזה # ומשו"ה לא מקילינן הני תרי קולי אלא א"כ יש שיעור ג"כ בנכנס ואז מקילין בראש תור שלו ומשום דכאן אינו מתמעט ומצר אלא שזוית המרובע כמות שהוא בשטחו הוא קתני עבודת ירק בירק אחר דאינו מחסר מעבודת קרקעו כלום ובשיעור קרקעו הוא דקאמר כדאמר לקמן גבי דלעת יחידית נותנין לה לעבודתה ששה טפחים ורואין אותה כטבלה מרובעת דקאמר היינו דרואין אותן כאילו הוא נוגע אצלה צלע אצל צלע ובמרובעת וכו' ותו אשמעינן דכי איכא שיעור ולא היה זרוע תוך המרובע אלא שהיה חרב שדה הנכנס ואין בו אלא קלח יחידי שהעמידו לזרע כמלא דמי ואין להתיר ראש תור הנכנס אלא א"כ יש בו שיעור ואי קשיא דהכא תני דסגי בקלח יחידי בו' טפחים ולקמן לא אמרי הכא אלא דבעי בית רובע דכיון דמקיימו אין בו דין ירק אלא דין תבואה ודין תבואה בית רובע הוא דהוי ושמא לענין ראש תור לא החמירו כולי האי:
התלם מפולש. לשון מבוי מפולש שפתוח משתי רוחות ואין לו אלא שני צדדין של השדה זו כנגד זו וכאן נמי השורה מפסקת השדה מעבר לעבר ולגבי רוחב מפ' בגמ' דלא פליגי עליה דר' עקיבא אלא כלהו מודו דרחב מילואו:
אורך ו' טפחים. כשיעור אורך ערוגה ומוכח בגמ' דאע"ג דר' עקיבא לא בעי ליה מפולש מ"מ לא שרי חבישה מד' רוחות אלא דוקא מג' רוחות הוא דקא שרי:
ורוחב מילואו. מילואו והתפשטותו של הירק שזורע דהיינו עלין שלו ולא בעי ר' עקיבא בתלם שיעור רחב אלא כמלא הירק לבד:
ר' יהודה אומר רחבו כמלא רוחב פרסה. ר' יהודה פליג אדר' עקיבא ואמר כיון דחבושה היא מג' רוחותיה הוה ליה כחבושה מד' רוחותיה ולא שרי לה ר' יהודה מטעם שורה אלא מטעם שדה ירק לאנפי נפשיה הילכך בעינן ביה שיעורא דהיינו טפח רחב דשיעור שדה ירק לר' יהודה טפח כדיליף לה מקרא ברגלך כגן הירק משמע דכך שיעור גן ירק כמו רחב רגל וכשיש לו רחב אפילו מוקף מד' צדדיו שרי כטעמא דערוגה ששה באמצע ואע"ג דהגובלין מקיפין אותן מד' צדדין והשתא אתי שפיר ההיא דגרסינן בפר' ר' עקיבא אמר רב אסי ערוגה שאמרו תוכה ששה חוץ מגבוליה כלומר דכי תנן היה לה גובל דשרינן לזרוע בגובל מין אחר שלא ממינין אחרים דערוגה היינו שאין הגבולין ממעטין אותה מששה אלא חוץ לששה הוא שעשה לה הגבולין ומיבעיא לן גבוליה בכמה כלומר דגובה הגובל הא תנינן ליה במתני' דגבהו טפח אלא רוחב הגובל לא תנינן עד היכן יכול להרחיבו דמודו ביה רבנן דקרוי גובל עדיין וקאמר כדתנן ר' יהודה אומר כמלא רוחב פרסה וכיון דאית ליה לר' יהודה דבתלם החבוש מג' רוחותיו דשרינן לזרוע בו מין אחר שלא ממין השדה והיינו כשרוחב התלם הוא טפח ה"נ בגובל החובש דשרינן לזרוע בו מין אחר היינו כשרחבו טפח ואיני מבין מה קשה לו לרבנו שמשון ז"ל והא דקרי ליה לעיל גובל והשתא שורה פשוט הוא משום דלעיל מקיף הערוגה לסביבותיה קרוי גבול לומר עד כאן רשותה כמו והגבלת את העם אבל כאן הוא שורה עומדת לעצמה נקרא שורה: