פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים א:ז:ד
Sirilio on Yerushalmi Kilayim 1:7:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Kilayim 1:7:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →הרי דשאים כתיב בהן למינהו. כלומר כיון דכי כתיב חקותי שחקקתי כבר אלמינהו דהוזכר בהן קאי הרי דשאים כתיב בהן למינהו וא"כ יהו גוים מוזהרין נמי אכלאי זרעים ואיהו תני מותר הגוי לזרוע כלאי זרעים:
אין כתיב בצווי אלא בהוצאה. דגבי צווי כתיב תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע וגבי הוצאה כתיב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו:
א"כ למה נתקללה הארץ. כשלקה אדם דהשתא לא מסקינן טעמא ליטין ביזייא וכו' וכיון דשמרה מצוותה ועשתה סייג לצווייו:
ע"י שעברה על גזרותיו של הקב"ה. ועץ פרי שיהא טעם העץ כטעם הפרי:
והיא לא עשתה כן. אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי ולא העץ פרי והכי איתא בב"ר פרש' ה':
שמחה בצוויה והוסיפה אילני סרק. ופי' הכתוב עץ פרי עץ שיהא בו פרי ולרמוז שעשתה ג"כ עץ שאינו עושה פרי כתב עץ עושה פרי לחלק שמדעתה הוסיפה זה:
יפה נתקללה. דכתיב ארורה האדמה כשנתקלל אדם נפקדה גם היא עוונה עליה ונתקללה בדין ולא נתקללה מיד שהקב"ה מעביר ראשון ראשון:
ליטין ביזייא דכן איינוק. ארורים השדים שכך הניקו ולפי שנברא מן האדמה קלל את האדמה. לשון יין קורין לדדין ויזיש תרגום עטיניו מלאו חלב ביזוהי איתמליאו חלבא: