פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ו:ה

בהמה זו תחת שני זבחים חייב. נ"ל דחסר בספרים וצ"ל כאן ומודה ר"מ בהמה זו תחת שני זבחים חייב לקנות מדמיה שני הזבחים וכר' יוסי דאמר דבריו קיימים דהא דמי למתני' דתנן מעשרותיהן מעשרות כלכלה וכו' וסיפא דמילתא מוכח דקא יהיב טעמא מפני שקבע שני שמות כא' כדפרישית:

ה"ג לא כן א"ר שמואל בר ר' יצחק בשם רב הונא אמר הרי זו תרומה חוזר בו בתוך כדי דיבור. פי' לפי שנשאלין עליה כדאיתא בפרק הנודר מן הירק ותיקשי מהכא לר' אבינא דאמר מודים חכמים לר"מ באומר תרומה זו תחת שני תפוס לשון ראשון משמע דלא מצי למהדר ביה:

ומשני כאן במתכוין לפחות וכו'. דכי אמרינן דמצי למהדר בתרומה היינו כי בעי להוסיף עליה וכגון שהפריש תחלה א' מס' ואמר הרי זו תרומה מצי לישאל לחכם ולמהדר ביה ולהוסיף לומר וזו ג"כ דבלאו שאלה או חזרה אינו יכול דתנן אין תרומה אחר תרומה ולעיל מיירי במתכוין לפחות כדפרישנא שרוצה שמקצת אותה תרומה תתחלל ותעלה למעשר שני בענין שפוחת התרומה הראשונה:

ה"ג אמר הרי זו תמורה אפילו בתוך כדי דיבור אינו חוזר בו אדם נשאל על הקדשו ואין אדם נשאל על תמורתו. וטעמא דאין נשאלין על התמורה משום דכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ודרשינן בפרק יש בקרבנות במסכת תמורה יהיה לרבות שוגג כמזיד שאם סבור לומר זו תמורת עולה ואמר תמורת שלמים או איפכא סבור לומר תמורת שלמים ונכשל בלשונו ואמר זו תמורת עולה בתר פיו אזלינן אפילו בלא כונה מה שאין כן גבי הקדש דעלמא דהקדש טעות אינו הקדש ואמרינן בנזיר פרק ב"ש וטעמא משום דרבי רחמנא והיה יהיה ודרשינן בהוייתו יהא וכ"ש דבשעה שאמר הרי זו תמורת דבר פלוני שנתכוון לכך ועתה נמלך שאין חוששין להמלכתו ופסקה הרמב"ם ז"ל בהלכותיו פ"ד דהי' נדרים וז"ל נשאלין על ההקדש ואין נשאלין על התמורה: