פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ו:ו

נוטל עשרים תאנים מאי זה מהן שירצה. דמאה יש בכל כלכלה ומעשר ראשון דשניהם הוי עשרים ותניא בברייתא נוטלן מאי זו מהן שירצה ומפ' תלמודא דכל עשר דיסב אית בהו תרומת מעשר נראה בעיני דאיצטריך ליה למימר הכי משום דכי תרים מכלכלת ב' על כלכלת א' שיש בה ק' בעי למיסב למעשר ראשון י"א ועוד ג' עישורין חלוקין כדפרישנא לעיל וא"כ נשארים בשנייה תאנים טבולים פ"ח ועוד מעט ומעשר ראשון שלהם אינו מגיע לתשע שלימות כאשר אתה רואה ומשום תקון תרומת מעשר שיתרום מן השלם דקי"ל אין תורמין פרוס משו"ה תקינו דלפרוש עשרים בבת אחת כאלו מפריש מכל כלכלה מינה ובה ולא לתקין כלכלת א' לחוד דא"כ מפסיד תרומת מעשר לשנייה ואינו תורם מן השלם ולהכי קאמר נוטל עשרים כאחת דהשתא בכל עשר דיסב אית בהו תרומת מעשר כדינה דהיינו שלם וכדפרישנא:

עד כדון בשוות. אז נוטל עשרים מאי זו מהן שירצה וכיון דקבע השם בבת א' ולא חל בזו קודם זו הוי כאילו כולם כלכלה א' נינהו ומצי לעשרן מינייהו ובייהו ונוטל מעשרותיהן למספרן:

אם לשם מאה הוא נוטל. לתקן מן הגדולה על הקטנה:

נוטל אחת עשרה. כדפרישנא דהיינו הסכום לתקן מאה דקטנה ונוטלן מהגדולה ואכתי חסר עישורין וכדפרישנא ולא קאמר להו ומשום סיפא תני הכי כלומר השתא יכול לתרום מן הגדולה מעשר ראשון של קטנה לחוד אבל לא לכלול הגדולה עמה ואע"ג דכשבא לעשר הגדולה אין בידו לעשר שלם דהא נשארין קפ"ט מתוך שהיא גדולה לא חשו דהא כל גדולה דעלמא נמי אי אפשר שיבאו מעשרותיה שלם שיהו בה ת"ק וג' ות"ק וד' או אלף וג' ואלף וד' ועל כרחו אין לעשרן שלם:

ואם לשם מאתים נוטל. כלומר מן הקטנה על הגדולה:

נוטל שלשים. דרואין כאלו הקטנה חלק הגדולה ומצי לכוללה עמה הילכך נוטל שלשים לשלשתן כאחת:

אם לשם אלף הוא נוטל מן הקטנה וכו'. דהא אם מכלכלת אלף היה מפריש מאה היה מפריש ונשארו חולין תת"ק וכשנוטלן בקטנה נתקן תת"ק ונשארים כאן ק' טבל יתרים ובעי י"א לתקנם ובכלכלה קטנה אין בה אלא ק' הילכך אפילו נוטל כולה אינו משלים: