פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ג:א

פועל שאינו מאמין לבעל הבית. מוכח לעיל בפ' מאכילין דבבעל הבית חבר ופועל חבר עסקינן ומשו"ה פריך מהא מתני' אמתני' דהתם דסברי רבנן דחבר אין יכול להאכיל לפועלין ואפילו שהן חברים דמאי דאסור לפרוע חובו ואפילו בדמאי ולישנא דמתני' נמי דייק דקתני שאינו מאמין לבעל הבית משמע דאחריני מהימני ליה ועוד ממקומו הוא מוכרע וכמו שאפ' למטה וא"כ לאו בערב שבת מיתנייא ואמירת דבריו בשעה שהן לפניו מיירי והיינו דתנא הכא נוטל גרוגרת אלא אגב רישא תנא לה:

נוטל גרוגרת. ממאה שנותנין לו:

זו ותשע הבאות אחריה. הסמוכות לה:

וזו עשויה תרומת מעשר. אותה שאמרתי עליה ראשונה זו תהא תרומת מעשר על העשרה דהויא א' ממאה:

ומחולל על המעות. המעשר שני הריני מחלל על המעות שיש לי בבית הילכך אינו מפסיד אלא א' מק' שנתנו לו דהיינו לתרומת מעשר ולהכי תני:

וחוסך גרוגרת א'. מונע עצמו מלאכול גרוגרת א' מן המנין שנתן לו בעל הבית ונותנה לתרומת מעשר כלומר אין צריך שיקנה אחרת לתשלום סעודתו וגם אין בעל הבית חייב להשלים:

חוסך. מונע תרגום ולא חשכת ולא מנעת:

לא יחסוך מפני שהוא ממעט. וכיון דנתנו לו מאה בסעודתו יקנה אחרת כדי שיהא שלימה. וכן פי' רבנו שמשון ז"ל דמה שהוא ממעט מאכילתו יחליש עצמו ומגרע כחו ונמצא שהוא ממעט במלאכתו של בעל הבית:

לא יחסוך שהוא תנאי ב"ד. מפ' בגמ' תנאי ב"ד הוא שתהא תרומת מעשר של בעל הבית ומעשר שני של פועל דבעל הבית חייב לשלמה או בפרעון מה שקונה לסכום המנין בתנאי ב"ד אבל מעשר שני כיון דמצי פועל לחללו ולאכלו לא קנסו לבעל הבית והשתא על כרחיך בבעל הבית חבר עסקינן דאי בבעל הבית ע"ה עסקינן מאי קאמר שהוא תנאי ב"ד והא לא ציית להו לרבנן דקאמר להו הא עישרתים ולא יהיב להו מידי אלא ודאי בחבר מיירי ואיכא לעיוני דלא תנא שני תאנים הצריכים לתרומה הרי הן תרומה כדתנן גבי כותיים י"ל דתרומה בעל הבית מפרישה כדאיתא במסכת מעשרות אי אפשר לגרן שתעקר בלא תרומה ועוד דכל שהוא הוי אבל מעשר כיון דיהיב ליה מן המנויין לא הטריחוהו לבעל הבית דטרוד בפועליו הוא כדאמרינן בפ' מאכילין: