עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ז:ג:ב

Sirilio on Yerushalmi Demai 7:3:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 7:3:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text

Open in the reader →

ר' אלעזר בשם ר' אושעיא עשו אותם כפועל. עיקרה היא במסכת תרומות פרק המפריש על ההיא דתנן מי שהיו פירותיו במגורה נותן סאה לבן לוי וסאה לעני מפריש עד שמנה סאין ואוכלן דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אינו מפריש אלא לפי חשבון. ואיתמר עלה אמר ר' אלעזר עשו אותה כפועל כדאיתא התם. ומן הדין היה לו לכתוב מאן תמן תנינן אלא שלפעמים אינו חושש שלהם היה שגור כדגרסינן בשקלים על פיסקא דבן גבר וכו' ר' שילא וכו' ולא איתמר ההיא דר' שילא אלא במס' יומא וכמו שפירשנו שם וכן בפרק קמא דשקלים דגרס ולמה לא ציינו באחד באדר ולא קאי אלא על משנת מועד קטן ואינו כתוב ברוב ספרים תמן תנינן ואיכא עובא וה"פ דר' מאיר סבר דמפריש עליהן עתה השמנה לאכלן כאילו הן קיימין שני סאין שנתן דהוה ליה כאילו הפרישן משעה ראשונה ורבנן סברי אינו מפריש אלא לפי חשבון מה שנתברר לו שנשאר ביד הכהן והלוי שלא נאכל עדיין מן השתי סאין שנתן וקאמר ר' אלעזר מ"ט דר' מאיר כדאית ליה ורבנן כדאית להו דהא איכא למיחש דדילמא אם משעה ראשונה נתן כל המעשרות הראויין של המגורה שמא יעלו אלו השמנה באותה שעה לתרומה ומעשר ועוד דאינן קיימין השתי סאין לר' מאיר ואמאי הני שמנה חשיבי חולין מתוקנין וכאילו היו מובררין ומופרשין משעה ראשונה:

ומשני דעשו אותן כפועל. כאדם שדחוקה לו השעה דדמי לפועל דכי היכי דגבי פועל דמתני' אקילו רבנן מאי דלא אקילו באינך דתנינן לעיל דבכלהו אינך קתני ומעשר שני בצפונו או בדרומו וגבי כוס קתני מעשר שני בפי הכוס ואילו גבי פועל לא סיים המעשר אלא תלה אותו במה שישייר מאכילתו באחרונה וגם במעשר ראשון נמי קאמר תשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל דאינן מופרשין ומובדלין ובבחירתו הדבר תלוי וכשבא לברר כברור מעיקרא דמי וה"נ במתני' דתרומות:

פשיטא הדא מילתא. תלמודא פשיטא ליה במתני' דמסכת דמאי דפועל דאם נשרפו הפירות התרומה בטיבלה אם נשרפו הפירות שלא אכלן אותה הגרוגרת של תרומת מעשר טבל הוא דהא על תשעים שאני אוכל קאמר כדפכישנא וכיון דלא אכלן לא נסתיימו העשרה ולא חייל עליה תרומת מעשר:

נשרפו. כלומר נאנסו וה"ה אכלתן בהמה או גוי:

לכשיאכלו הפירות קדשה התרומה למפרע. כלומר מי נימא דדוקא אכלום דסוף סוף עשו המצוה כדינה:

אבל כי נשרפה התרומה. ולא נתקיים התנאי מהו כיון דכי אכל הפירות הוא דקדשה התרומה ולמפרע הוא דקדשה ולא תימא דאכיל טבל דמהני ליה תנאה ואף אם נאכלין השתי סאין לכשיאכלו השמנה קדשי השתים לר' מאיר למפרע ולא שנא נאכלו ול"ש נשרפו או נימא לא קדשה למפרע דלא נתקיים התנאי ושם הארכתי: