פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ו:א:ח
Sirilio on Yerushalmi Demai 6:1:8 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 6:1:8) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →הכא את אמר תורם ונותן לו וכו'. כלומר מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא דגבי ישראל תנן החוכר ממנו בתורם סגי ליה ולאו פורע חובו בטבל הוי אע"ג דחוכר הוא וטעמא כדאמרן דלאו טבל גמור הוא וגבי נכרי תנן מעשר וכו' ואמאי לא סגי ליה בתורם דהא איכא למיחש נמי הכא לטעמא דלא תבור ארץ ישראל:
קנסו חכמים בחוכר מן הגוי. דכיון דקבלה עליה אפילו לא עבדא מסתמא עשיר הוא א"נ יהיב דעתיה עילוה וחס עלה ולא יניחנה בורה ולהכי קנסוהו שיתן תבואה מעושרת לגוי כדי שיכבד עליו ויקננה ולא תהא א"י ביד גוים מה שאין כן במקבל דמינה ובה הוא דפרע לגוי ואי סלקא אית ליה ואי לא סלקא לית ליה מסתמא עני הוא א"נ לא יהיב דעתיה עילוה ואם יאמרו שיעשר יניחנה ומשו"ה לא קנסו וחוכר מישראל שאני דביד ישראל קיימא ולא שייך אנס:
תפשה מדת הדין בחוכר מן הגוי. קסבר דלא הוי קנס כדי שיקננה אלא דינא הוא דהוי כיון דקבלה עליה באחריות כדידיה דמיא ואיכא הפקעת מעשר להדיא לא חשו לתקנת שלא תבור:
ולא תפשה בחוכר מישראל. דליכא הפקעה דישראל סופו להפריש וקרוב לענין הזה פי' ר"ש ז"ל: