פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ו:א:ו
Sirilio on Yerushalmi Demai 6:1:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Demai 6:1:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →קבל ממנו. ישראל מן הגוי באריסות למחצה וכו' השדה זרועה כדמפ' ואזיל:
שדה לקצור בחטים. לקצור השדה ולעשות כל המלאכה עד שיהו חטים ברורים דהיינו לעמר ולדוש ולזרות ולהבר ולברור ולעשות כרי:
ענבים לבצור ביין. לבצור הענבים ולדורכן עד שיהו יין:
זיתים למסוק בשמן. מסיקה בזיתים היא כמו בצירה בענבים וקבל עליו לעשות כל מלאכת הזיתים עד שיהו שמן אע"ג דאיהו לא זרעה אלא שקבלה מן הגוי עכשו כיון דנגמרה מלאכה ביד ישראל מעשר ונותן לגוי:
עד שלא זרע תורם. דכשקבלה עד שלא זרעה בעל השדה אלא דהמקבל גופיה זרעה קתני לעיל דרבנן סברי דהמקבל תורם ואיכא טעמא לחייבו במעשר דהא קרינן ביה תבואת זרעך ואפ"ה מיפטר וכ"ש הכא דכי קבלה משזרעה הגוי ועמדה בקממותיה לקוצרה דמיפטר:
תקנו במקבל שלא תבור א"י. דמן הדין אפילי במקבל הוה לן לחיוביה לעשר וליתן לגוי מעושר כדפרישנא במתני' אלא אם היינו מחייבין המקבל לעשר היו נמנעין ישראל מלקבל שדות דאינו רוצה לזרוע לריק שיאכלוהו האויבים ומשו"ה תקון רבנן דבתרומה לחוד סגי:
ברם הכא זורעה הגוי. כבר זרועה ועומדת דהוי זרעה ולא שייך טעמא דתבור ואוקמוה אדינא: