פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ב:ד:ב

תמן תנינן. לקמן ריש פ' חמישי ותנן התם דלוקח מן הנחתום מפריש חלה ומתני' דהכא תנן דהנחתום גופיה מפריש חלה ותרומת מעשר:

כגון בעושה בטהרה. מתני' דהכא בנחתום ת"ח העושה בטהרה כשהוא טהור וכשאינו טהור שמשכיר לו גבל חבר לעשות חלתו בטהרה הילכך כיון דטרח כולי האי סמכינן עליה נמי דודאי תיקנה ואין צריך הלוקח ממנו להפריש וההיא מתני' דמחייבא ללוקח להפריש מיירי בנחתום ע"ה שאינו עושה בטהרה וחשדינן ליה שאינו מפריש כלום:

כאן במדה דקה וכו'. כלומר מתני' דהכא והתם בעושה בטהרה אלא מתני' שהנחתום עושה מדה דקה והו"ל חנווני ומש"ה איהו מחייב לעשורי ומתני' דהתם דהנחתום עושה מדה גסה, ומפ' לקמן דבחנוונים איכא תרי טעמי אי מפני התינוקות שלא יאכלו טבל דסתמן של תנוקות אוכלין מדה דקה או מפני שמשתכרין דלא חייבוהו אלא בהני משום דאין להפרישן אלא בטהרה והוא נהוג בה דהא מוקי לה בעושה וכו':

מן מה דא"ר יוחנן. אמתני' דהכא:

יפריש על הכל. אפילו מ"ש וניסקה לירושלם:

ומשני בדין הוא שלא יפריש כלום שאין מוכרין ודאי לע"ה. כלומר מתני' בנחתום חבר שמוכר לחבר עסקינן דאילו במוכר לע"ה אפילו ודאי דאיכא למימר ע"ה יעשרנו לא סמכינן עליה דחיישינן דילמא לא מתקן ליה כ"ש דמאי דמורי היתר לעצמו אלא ע"כ מתני' בנחתום חבר שמוכר לחבר עסקינן וא"כ בדין הוא שהנחתום לא יפריש כלל אלא דקא אטרחוה על חלה ותרומת מעשר דליכא טירחא לאסוקיה ואיכא עון מיתה ומ"ש דאיכא טירחא לאסוקיה לירושלם לא החמירו או משום טעמא דמפ' בפ"ק דיומא כדפרישנא במתני' מיהו חבר הלוקח מהן מפריש מ"ש ומעלהו ואוכלו בירושלם וכן פירשו התו' בסוגיא הזו פ"ק דיומא:

ומקשינן נמי לר' אלעזר אם במדה דקה יפריש על הכל. ולא משני מידי לפי שכבר תירץ לר' יוחנן וה"ה לר' אלעזר: