פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי ב:ד:א

הנחתומין לא חייבו אותן וכו'. פי' רש"י ז"ל וכן מוכח בגמ' דבנחתומין חברים הלוקחין תבואה מע"ה למכור פת בשוק מיירי דאילו נחתומין ע"ה מי צייתי ואשמועינן דלא חייבו עליהן להפריש מעשר שני של דמאי ולהוליכו לירושלם אלא החבר הלוקח ממנו יפרישנו ויוליכנו וטעמא דלא הטריחום בכך מפרש בפ"ק דיומא מתוך שפרהדרין הללו חובטין אותם כל שנים עשר חודש לא הטריחום חכמים וטעמא דכהנים דבית שני היו נותנין ממון הרבה למלכי בית חשמונאים או למלכי רומי ומעמידין אותם לכהנים גדולים והיו מעלילין לגבות ממון ודוחקין על הנחתומין למכור בזול ולכך לא הטריחום חכמים והלוקח יחוש לעצמו ויאמר מעשר שני בצפונו כדתנן בפ' הלוקח מן הנחתום והכא מפ' דמיירי בחבר שמוכר לחבר ובדין היה שלא יפריש כלום והבו דלא לוסיף עלה:

תרומת מעשר. שהיא אחד ממאה:

וחלה. ונותנן לכהן, מעשר ראשון ומעשר עני מפרש ביומא דמפרישין אלא שאין נותנין אותן ללוי ולעני דהמ"ע דמכי אפרשיה ואפקעיה משום טבל אין בו אלא ספק גזל לויים ועניים חוץ מתרומת מעשר שבתוך מ"ר הוא דנותנם לכהן שיש בו איסור דעון מיתה באכילה וכן בחלה יש מיתה דתרוייהו מיקרו תרומה אבל ללוי ולעני יאמר הביאו ראיה שלא עישר ע"ה שלקחתי ממנו ואתן לכם:

החנוונים אינן רשאין למכור דמאי. מפ' טעמא בגמ':

המשופעים במדה גסה. מחמת שמוכרין במדה גסה נמצאין אצלם הרבה אנשים לוקחין, משופעים לשון ריבוי אנשים שמצאין אצלם הרבה לוקחין מפני שמרויחין בלקחן מדה גסה מהן לשון שפעת גמלים תכסך תר' יונתן שיירת ערבאי ושפעת מים תרגום וסוגיית מיא:

כגון הסיטונות ומוכרי תבואה. מפ' בתוספתא דרבנן סברי דבתר מדות אזלינן דאע"ג דדרך קטנית למכרו במדה דקה כיון דמדדו במדה גסה מיפטר ותבואה אע"ג דדרכה לימדד במדה גסה כיון דמדד אותה במדה דקה חייב, והכי תניא התם וחכמים אומרים אף דברים שדרכן לימדד בדקה ומדדו בגסה משפיעין ומוכרין דמאי, מדדן בדקה הרי זה חייב, והיינו דתני מתני' וכל המשופעין דבתר דידהו אזלינן ולא בתר הדברים הנמכרין:

הסיטונות. הן הלוקחין פירות מרובין ומוכרין אותן לחנוונים במדה גסה ומדה דקה וגסה לקמן מפ':

ומוכרי תבואה. ואפילו הן בעלי בתים וטעמא דדקה וגסה בגמ' מפ' לה: