פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:ג:יח

בשהיו פחות מחמשת רבעים. וצריך להשלים השיעור בתרומה משו"ה פטור אבל אי איכא שיעור בלא תרומה ולא צריכא תרומה לאשלומי דבחולין לחודייהו איכא שיעורא חייב לאפרושי ואפילו אינו נאכל אלא לכהן:

ספק מדומע ונאכל משום דימוע. בפרק האוכל מזיד איתא ופירשנו שם דהיינו ההיא דתניא התם שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורים ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהם נפלה אני אומר לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו ניקודים ע"כ והני חולין ספק דמוע הן ואף על גב דנאכלין לזרים ואפילו הכא אין נאכלין אלא ניקודין משום דמע ואף על גב דלא חשיבי דמע אלא ספק דמע וקאמר ר' יוחנן אע"ג דנאכלין כן כדין דמע לא תימר דפטורין מן החלה כדין מדומע דאפ"ה חייבין בחלה ועלה קאמר ר' אבינא דוקא כשהיו יותר מחמשת רבעים שכתסלק חלק התרומה נשארו ה' רבעים חולין בענין דמחייבי בחלה אבל אם לא לש אלא ה' רבעים מצומצמין אף על גב דהוי מדומע הנאכל ניקודים פטור דהא כי שקלינן חלק התרומה בצר ליה שיעורא ורבינו שמשון ז"ל כ' מימרא דר' יוסי בר בון ולא ידעתי למה הרמב"ם ז"ל לא כתבו לא במדומע שאינו נאכל ולא במדומע הנאכל והטעם גבי מדומע שאינו נאכל דהרב ז"ל סובר דסוגיית יוצא דופן (נדה דף מז.) שכתב למעלה דחלה דרבנן ודימוע דרבנן ומפקע דרבנן ואפילו יש בו שיעור קאמר: