פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:ד:א

תחלתה סופגנין וסופה סופגנין. כגון עיסה שבלילתה רכה ואח"כ מטגנין אותה בשמן או מבשלין אותה במים ההיא לא מקריא לחם ופטורה מן החלה ואין מברכין עליה המוציא אלא בורא מיני מזונות ולאחריה מעין שלש:

תחלתה עיסה וסופה סופגנין. כגון שבלילתה עבה ואח"כ מטגנין אותה בשמן או מבשלה במים:

תחלתה סופגנין וסופה עיסה. כגון שבלילתה רכה ואח"כ אופין אותה בתנור ונחלקו בזה חכמי ישראל ר"ת והרמב"ם ז"ל ר"ת מפ' למתני' כמשמעה וכבר הקשו התוס' בפרק כיצד מברכין (דף לז: בד"ה לחם) על ר"ת מההיא דלחם העשוי ככותח דההיא עיסה הויא ואפילו הכי פטור מן החלה משום דעושין אותו בחמה אלמא דבתר סוף דעתו אזלינן ורבינו שמשון ז"ל והרא"ש ז"ל והרמב"ם ז"ל והרמב"ן ז"ל מפ' לה בנמלך אבל אם מתחלה נתכוון לעשותה סופגנין אלא כדי לחמצה עשאה עיסה פטור גם ר"י מסיפונטי ז"ל פי' כדברי הרמב"ן ז"ל ונהוג עלמא כדברי הרמב"ן ז"ל:

קנובקאות. משמע בגמ' שהוא לחם שמחזירין אותו לסלתו דכ"כ משהין אותו באור דיכולין לשחקו ועושין אותו מאכל ליונקי שדים:

המעסה והחלטה. בגמ' מפ' לה. גבי המעסה גרסינן ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין, ובגמ' מפ' דהמעיסה וטעמא דמחייבי ב"ש משום דבהך מלאכה וכו'. עושה בצק ושוב אפאה באילפס ביבש או בתנור וטעמא דהחלטה בגמ' מפ' לה:

עשאן לעצמו. לתודתו ולנזירתו פטור מן החלה, כדאמרינן במנחות פרק ר' ישמעאל (דף סז.) דגלגול הקדש פטור דכתיב עריסותיכם ולא של הקדש וכי גלגל להקדישן הוא לשחוט עליהן הזבח:

למכור בשוק. לצרכי תודה או לצרכי נזירות:

חייב. בגמ' מפ' טעמא: