פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:ב:ג
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:2:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:2:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →הא בנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל לרבנן. בתמיה כלומר מדאמרת אסור בהן כלומר בהן דוקא דברי ר"מ מכלל דלדברי חכמים אסור בכל וכ"ת ה"נ הא ליתא דתניא בפ' הנודר מן הירק שוין בנודר מן התבואה חכמים ור"מ שאין איסורן אלא מחמשת המינין בלבד וכן א"ר יוחנן התם דשוין ותקשו להו הא מתני':
ומשני כיני מתני' אף הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן. כלומר אין הדיוק כמה דדייקת אסור בהן דברי ר"מ מכלל דחכמים אסור בכל קאמרי אלא הדיוק הכי הוי הנודר מן הפת ומן התבואה אסור מהם דברי ר' מאיר דהני אין אבל הנודר מן הדגן אסור בכל והשתא הוי דיוקא הא רבנן סברי דאף הדגן כשנדר ממנו אינו אסור אלא מהם והנודר מן הדגן דשנו חכמים בלשון המשנה הזאת אף הנודר קאמרי דר"מ לית ליה אלא דאסור בכל וכדתנן בהדיא בפ' הנודר מן הירק ר' מאיר אומר הנודר מן התבואה אינו אסור אלא בחמשת המינים בלבד אבל הנודר מן הדגן אסור, הרי מבואר הדיוקא לנודר מן הדגן הוא ולא דהנודר בתבואה אסור בכל לרבנן:
מה אנן קיימין. אמתני' קאי והכא קאמר האי הנודר מן הפת דתני במתני' היכי דמי. נדר בפת של תורה. והיינו לחם דכתיב בתורה לחם עוני ומשו"ה קאמר דאסור בהם דכולהו פת של תורה הוו דהא חזו למצה:
א"כ תבואה. נמי דתני במתני' דומיא דפת דגבה הוי דתבואה דתורה קאמר ובתורה הא כתיב ותבואת הכרם וא"כ אמאי אמרת דהנודר מן התבואה אינו אסור אלא מהן להוי אסור בתבואת הכרם נמי והיינו בכל. ואלא האי פת דמתני' הוא דנדר בפת סתם:
הרי אין קרוי פת סתם אלא חטין ושעורין בלבד. שכן דרכן של בני אדם לעשות פתם מלחם חטים ושעורים והכתוב אומר ארץ חטה ושעורה וסמיך ליה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם משמע דחטה ושעורה קרוי לחם סתם, ועוד דבהני תרי אשכחן דחמצן ומצתן חזו למזבח וכתיב לחם חמץ ולחם מצות:
קיימתיה. על עצמו אומר ומדבר בעדו שקיים ותירץ משנה זו:
ומוקי לה במקום שאוכלין כל פת. כלומר פת מכל חמשת המינין, ובאותו מקום אין קרוי פת סתם אלא חמשת המינין בלבד, וזה הנודר סבר פת סתם ואף על גב דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ופת סתם בלשון בני אדם הן חטים ושעורין דוקא כיון דבאותו מקום קרוי כל חמשת המינין פת היינו לשון בני אדם של אותו מקום ולכך אסור בכל חמשת המינין ולפי מסקנא זו אם הנודר משאר מקומות אינו אסור אלא בפת חטים ושעורין בלבד: