פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ור' יונה ור' זעירא וריש לקיש בשם ר' ישמעאל עוקרין הדרשה מעיקרא מכח קושית וריבה הכל ואומרים דר' ישמעאל לא היה דריש מיעוט מלחם וריבוי מעריסותיכם אלא מתחלה מג"ש דלחם לחם קא מפיק לה:
מה לחם דבר שבא לידי מצה וחמוץ. דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות ומהנהו הוא דיוצא אדם חובתו בפסח:
אף לחם דחלה. כן ושאר כל הדברים בדקו ואינם באים לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון זהו פירוש הסוגיא בכללות. והר"ש ז"ל בפי' המשנה וז"ל אומרים בירושלמי אי כתיב באכלכם את לחם הארץ הייתי אומר כל הדברים חייבין בחלה ת"ל מלחם ולא כל לחם אי מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חטים ושעורים בלבד ת"ל ראשית עריסותיכם ריבה הכל ע"כ. הנה מתבאר מדבריו דס"ד דיכול יהו כל הדברים חייבין בחלה אינו ממשמעות באכלכם אלא ממלת לחם אי הוה כתיב בלא מ"ם כמו שכתבנו, אמנם ממרוצת לשונו שכתב ת"ל ראשית עריסותיכם ריבה הכל ע"כ ותו לא משמע שהוא מפ' וריבה הכל דהכא למסקנא ובניחותא בלי קושיא וצריך לדעת איך יפרש כן שאם ריבה הכל א"כ אפילו אורז ודוחן ומנא לן דחמשת המינין דוקא, ואפשר לומר דריבה הכל דקאמר אי מפרש ליה בניחותא ולמסקנא הכי קאמר ריבה הכל מה שהוא מחמשת המינין והיינו טעמא מן הסברא שכתבנו דכל שהוא מרבה וממעט מרבה אני את מינו וכו' ולכן מסיק וריבה הכל כלומר כל שהוא מינו, ולפי פירוש זה אתי שפיר הנמשך ממנו דר' יוסי בשם ריש לקיש אמר דהכי תני לה ר' ישמעאל כלומר דלא ריבה אלא חמשת המינין כדאמרן, ור' יונה אמר בשם ר' ישמעאל דלא תני לה הכי אלא מפיק לה מג"ש דלחם לחם וכו'. וא"ת למאן דמפיק לי' מג"ש דלחם לחם א"כ לישתוק קרא ממ"ם דלחם ולימא לחם בלבד ומג"ש גמרינן דלא כל לחם אלא הבא לידי מצה וחמוץ כלחם דפסח, וי"ל דאין ה"נ אי לא הוה כתיב ראשית עריסותיכם וריבה אבל אחר דכתיב רבויי דראשית עריסותיכם הוה אמינא דהך ג"ש לאו להכי אתיא דהא איכא תרי רבויי להכי כ' מלחם והשתא גמרינן ג"ש מפסח, ובספרי הירושלמי דחסר מלת דלחם לחם בר' יונה ור' זעירא וריש לקיש בשם ר' ישמעאל ט"ס הוא:
א"ר מנא אזלית לקסרין וכו'. כ' מהר"ש סיריליו ז"ל וז"ל ר' מנא פליג על בני דורו שאמרו דר' יונה היה אומר דר' זעירא אמר ליה בשם ריש לקיש ואינו כן דר' מנא הלך לקסרין ושמע לר' אחוה בר זעירא דהוה אמר דאביו דהיינו ר' זעירא היה אומר משום ר' ישמעאל עכ"ל. כלומר ולא משם ריש לקיש והיינו משום שהוא הולך לשיטתו דכמה שאומר כאן ר' יונה ר' זעירא ריש לקיש בשם ר' ישמעאל פי' הוא ז"ל דר' יונה הוה אמר לה בשם ריש לקיש ר' זעירא וריש לקיש בשם ר' ישמעאל ומשו"ה קאמר דהא דר' מנא בא לחלוק עליו שמעולם לא אמר הכי ר' זעירא בשם ריש לקיש אלא בשם ר' ישמעאל, ואינו מן המחוייב זה דכשאומר ר' יונה ר' זעירא ריש לקיש בשם ר' ישמעאל אינו מוכרח שזה בשם זה אמרו כן וכל הנפרטים פה הוא כל אחד בשם חבירו, אלא ה"פ דר' יונה ור' זעירא ור"ל כולם אמרו הלכה זו בשם ר' ישמעאל ויתכן שכל אחד אמר כן במקומו והצד השוה שבהן שכולם בשם ר' ישמעאל אמרו. ואחר שהדבר כן מה פליג ר' מנא שאמר דר' זעירא היה אומרו בשם ר' ישמעאל הלא הוא אמר כן נמי ומאי פליג, אלא נ"ל דר' מנא סייעתא הוא דקאמר כמה דאמרינן לעיל דא' מן הנפרטין היה ר' זעירא שהיה אומרו בשם ר' ישמעאל כן אמר ר' מנא שגם הוא אזל ושמע לר' אחוה בר' זעירא שהיה אומר כן נמי בשם ר' ישמעאל אלא לסיועי קא אתיא: