פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה א:א:יט
Sirilio on Yerushalmi Challah 1:1:19 (Sirilio on Jerusalem Talmud Challah 1:1:19) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →טעמא דר' יוחנן עד עצם היום הזה מלמד שהיום מתיר יכול אפילו בשעת הקרבן וכו'. כן כ' בספרי הירושלמי ולא יכולתי להלום האיך מיחסים טעם זה לדעת ר' יוחנן והא ר' יוחנן הוא דאמר דבין בשעת קרבן בין שלא בשעת קרבן היום מתיר, ואלו דברי ר' הילא אומרים דדוקא שלא בזמן המקדש אבל יכול אפילו בשעת קרבן ת"ל וכו' דמשמע דבשעת קרבן קרבן מתיר והוא דעת חזקיה. ומה גם דבפ' ר' ישמעאל דמנחות (דף סח.) מייתי מהאי קרא דעד הביאכם סייעתא לרב ושמואל דסברי כחזקיה ומקשו מיניה לר' יוחנן דאיתמר התם רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר מ"ט תרי קראי כתיבי עד הביאכם את קרבן אלהיכם וכתיב עד עצם היום הזה הא כיצד הא בזמן שבית המקדש קיים הא בזמן שאין בית המקדש קיים ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו בין בזמן שבית המקדש קיים בין בזמן שאין בית המקדש קיים היום מתיר דכתיב עד עצם היום הזה והכתיב עד הביאכם ומשני למצוה ופריך והתנן משקרב העומר ומתרץ למצוה ומקשו והתנן העומר היה מתיר במדינה ומוקי למצוה וכו' יעי"ש, הא קמן דרב ושמואל דסברי כחזקיה דבזמן הקרבן קרבן מתיר ובזמן שאין קרבן היום מתיר אית להו סיועא מהני תרי קראי דעד הביאכם ועצם היום הזה ור' יוחנן דסבר דבין הכי ובין הכי היום מתיר אית ליה קושיא מפסוק דעד הביאכם וא"כ איך קאמר ר' הילא הכא דטעמיה דר' יוחנן הכי ומייתי תרי קראי. וכבר ראיתי מי שרצה לומר דהא דקאמר הכא טעמיה דר' יוחנן יכול אפילו בשעת הקרבן וכו' דמיירי למצוה ועושה עירוב פרשיות זה עם זה ואינו נכון: לכך אי לאו דמסתפינא הוה אמינא דבמקום ר' יוחנן גרסינן כאן חזקיה וביחוד דלקמן לר' ירמיה דאמר בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן היום מתיר והיינו סברא דר' יוחנן בעצמה, מקשי ליה מתני' דעד עצם היום הזה מלמד וכו' יכול וכו' שברייתא זו הפך דעת ר' יוחנן ואי אפשר דהא טעמיה דר' יוחנן כדכתיבנא, ומ"מ יתכן דטעמיה דר' יוחנן הוא וה"ק דר' יוחנן דריש פסוק דעצם היום הזה לשלא בשעת המקדש ופסוק דעד הביאכם לבשעת המקדש, והדר קאמר יכול עד זמן הבאה דהיינו אחר הנץ החמה דאינו חייב בלאו אע"פ שיש איסור א"כ נמצא דמשתנץ החמה ליכא לאו והיינו כר' יוחנן דאמר היום מתיר כלומר שלא יהיה חייב [מלקות] אבל לא שיהיה מותר לגמרי, ומה שהקשו במנחות (דף סח.) ולקמן לר' יוחנן מהך מתני' היינו מרישא ולא מסיפא דטול בנתים ודוק: