שמחת החג פט

קל ולשיטת רש"י ז"ל בחולין (דף ק"א ע"ב) דשבת על יוהכ"פ הוי איסור מוסיף משום דשבת הוי איסור סקילה ויוהכ"פ ליכא בי' רק איסור כרת הי' נלענ"ד לומר דלשיטת רש"י ז"ל נוכל לומר ג"כ הכא בחצי שיעור דהא דאיסור שבועה חל על איסור בחצי שיעור הוא ג"כ מטעם מוסיף דכיון דאיסור דחצי שיעור הוי איסור קלוש דליכא בי' אפילו עשה ואיסור דשבועה אית בי' מלקות וזאת הסברא הי' שייך שפיר ג"כ באיסור נבלה על חצי שיעור דטמאה דכיון דטמאה ליכא בי' אלא חצי שיעור וכשיאכל חצי שיעור השני נמצא דחל עליו איסור נבלה החמורה דמלקינן לי' והוה מוסיף לשיטת רש"י ז"ל ונוכל לומר דהוי כולל ג"כ בזה האופן דחוץ מה שמוסיף איסור מאיסור חצי שיעור דטמאה על איסור השלם דנבלה עוד הוי כולל נמי דבזה דנתוסף איסור נבלה על חצי שיעור דטמאה נמצא דגם על חצי שיעור האחר דנבלה נמי חל איסור הנבלה למלקות דנהי דגם מעיקרא הוי איסור נבלה אבל רק איסור קלוש דחצי שיעור ובמה שחל איסור נבלה על הטמאה חל ג"כ איסור נבלה למלקות על החצי שיעור האחרינא נמצא דהוי כולל עוד חתיכה ודוק. אך הא דלא חל איסור נבלה על חצי השיעור דטמאה נראה לענ"ד לומר בדרך אחר

והוא דהנה נסתפקתי בדברי הרמב"ם בהל' שגגות פ"ד הל' ג' דכתב שם דהא דאמרינן דאיסור חל על איסור באיסור מוסיף צריכין שיהיו האנשים בעולם כגון באיסור דא"א על איסור דאחות אשה דאמרינן דמיגו דחל איסור דא"א על האחין האחרים חל ג"כ על זה דאסורה עליו כבר משום אחות אשתו צריכין שיהיו האחין האחרים בעולם אבל אי ליכא אחין אלא הוא לא אמרינן אילו היו אחין הי' מוסיף השתא נמי מוסיף כן סבירא לי' שם הרמב"ם ז"ל עיי"ש. ונסתפקתי איך יהי' הדין אם בשעת נשואין דהיינו בשעה שנשא אחיו אחות אשתו לא היו שם אחין אך אח"כ נולדו לו אחין מי אמרינן דכיון דעתה בשעה שנולד האח חל עליו האיסור דאשת אח חל נמי לגבי' האיסור דא"א או נימא דכיון דבשעת עשיית הקדושין לא הי' יכול האיסור דא"א לחול משום דלא הי' אז איסור מוסיף ממילא לא חל כלל דאיסור כולל או מוסיף לא שייך אלא בשעת התחדשות האיסור אבל הכא לא נתחדש באיסור כלום דהלידה הזו לא גרמה להאיסור והאח הנולד ממילא אסור לא שייך לומר בזה איסור מוסיף וכן ספיקתי באיסור כולל כגון בשעה שנשא אחות אשת אחיו לא הי' לה עוד אחות אך אח"כ נולד לה ונאסר בהן מי חל ג"כ על האיסור דאחות אשתו על אשת אחיו נמי מטעם ספק זה. זהו תוכן ספקתי. והנה הגם שסדרתי ספקתי זו לפני חברי ופשוט הי' להם כהצד הא' שצריך לחול מליהם ג"כ אח"כ אבל לפענ"ד הי' נראה כהצד הב' דלא שייך בזה האופן כולל או מוסיף ויגעתי וחפשתי ומצאתי הון ועוז לדברי בדברי שו"ת רע"א סי' ס"ה על דברי ה,,צמח צדק״ דרצה לומר דביצת טרפה שנולדה ביו"ט חל עליו איסור נולד הגם שכבר אסורה מטעם טרפה שקדמה דבעודה בבטן העוף נאסרה. משום טרפה אעפ"כ חל עליו איסור נולד משום כולל דכיון דחל איסור נולד על הביצים * אח"כ מצאתי בראש יוסף לחולין דף צ' ד"ה ובד"ה קדשים דאיסור כרת, מפורש כדברי עמ"ש. הנולדות מן הכשרות חל ג"כ על ביצה זו ודחה סם הרע"א דלא שייך כולל בגונא זו דדוקא מה דאיסורו בא בשעה שחל קדושת יו"ט מקרי כולל כמו יוהכ"פ על נבלה וכן חמץ כשהגיע פסח דחל איסור חמץ על התרומה בכולל דחל על דברים המותרים אבל הכא כשקדש היום דעדיין לא נולדה הביצה זו ולא נתפשט האיסור על ביצה זו וכשנולדה זו אין חדוש איסור זו גורם לשאר דברים דביצה זו לא גרמה לדחות האיסור על שאר דברים עיי"ש מלתא בטעמא. ראינו מזה דלא שייך כולל אלא בשעת חלות האיסור אבל אי בשעת חלות האיסור לא הי' כילל אף דאח"כ נאסר נוכח האיסור ההוא דבר אחר שנולד אז לא שייך למימר דכיון דנאסרה הדבר ההוא ואסרה ג"כ הדבר האסור כבר באיסור אחר לכן לא שייך למימר דכיון דנאסרו הביצים שנולדו מעופות כשרים מה דחל עליהם קדושת יו"ט חל ג"כ על ביצה זו וכמו כן הכא נמי לא שייך למימר דכיון דחל איסור על האחות שנולדה חל ג"כ על זו כיון שבלידה זו לא גרמה האיסור שתאסר גם אחותה ודוק כי הוא ממש לי דומה בדומה ופשיטא דאיסור מוסיף ג"כ שוה לזה. והשתא דאתינן להכי דלא שייך כולל או מוסיף אלא בשעת התחדשות האיסור ממילא ניחא קושיתנו אמאי לא יצטרף חצי שיעור טמאה וחצי שיעור נבלה ללקות משום נבלה כיון דאיסור טמאה ליכא אלא חצי שיעור וכיון שאמרנו מה דחל איסור על חצי שיעור הוא משום דהוי מוסיף א"כ לא שייך למימר דחל על חצי שיעור אלא כגון התם בשבועה דמיד דחל עליו האיסור שבועה הוי מיד מוסיף למלקות אבל הכא בחצי שיעור טמאה דבשעה שחל האיסור דנבלה כגון בשעה שנתנבלה הבהמה אז לא הי' שום מוסיף בין אם בבשר הטמאה היתה אז כשיעור לא היתה יכולה לחול איסור נבילה על איסור טמאה ואפילו אם בבשר הטמאה לא היתה אז כשיעור ג"כ לא חל עליו אז האיסור דנבלה דמשום נבלה ג"כ לא הי' שיעור אך אח"כ כשיצטרף עוד חצי שיעור נבלה מבהמה הטהורה אז להוי מוסיף ואז ליכא שום התחדשות במעשה האיסור משום דנבלה כבר נתהוה וכיון דלא חל אז גם עתה אינה יכולה לחול כדביארנו ואפילו נאמר דהטעם דאיסור חל על חצי שיעור לאו משום איסור מוסיף אלא משום דהוי חמור על קל כדכתב הר"ן אבל מ"מ דחמור על קל לא עדיף ממוסיף או כולל וכיון דביארנו דמוסיף או כולל לא שייך אלא בשעת חלות האיסור ג"כ חמור על קל נמי לא שייך אלא באופן זה דהיינו בשעת חלות איסור החמור אז יכול לחול על איסור אחר הקל אבל הכא האיסור כבר חל וההצטרפות מה שמצרף השני חצאי זיתים אינו נותן כלום בעצם האיסור גופא לכן אינו יכול לחול איסור דנבלה על חצי שיעור דטמאה אבל התם בשבועות דבשעה שחל איסור דשבועה חל איסור למלקות לכן שייך לומר דאיסור דשבועה הוי מוסיף או חמור על קל וכן בתוס' דחולין (דף ק״ב ע"ב) באמ"ה על בשר טמאה דמיד שמנתק האמ"ה מן הבהמה הטמאה דאז חל האיסור דאמ"ה אז חל מיד ג"כ על הבשר הטמאה נמי דמשום איסור טמאה ליכא אלא איסור דחצי שיעור ואיסור דאמ"ה חל מיד עליו