שמחת החג פז

טמא ובחבית דהוי ספק משום דבחבית לא הוי תרתי לריעותא ודוק

סימן יד

נסתפקתי למאן דסובר דאין איסור יוהכ"פ חל על איסור נבלה דלא סבירא לי' איסור חל על איסור בכולל איך יהי' הדין אם יאכל חצי שיעור נבלה וחצי שיעור דבר היתר ביוהכ"פ אי יתחייב משום איסור יוהכ"פ או לא מי נימא דכיון דאיסור נבלה ליכא כאן כיון דלא אכל רק חצי שיעור ממילא תחול עליו איסור יוהכ"פ או לא נימא הכי מטעמא דאבאר אי"ה לקמן וכן שייך למספק ספקתינו נמי אפילו למאן דאית לי' כולל או מוסיף אך בדבר איסור דליכא בי' כולל או מוסיף אם יאכל חצי שיעור מהדבר שיש בו ג"כ האיסור הראשון וחצי שיעור מהדבר שיש בו רק איסור השני בלבד אי לקי משום איסור השני דהא משום איסור הראשון ליכא כאן חצי שיעור או לא

והנה לכאורה יש להביא ראי' מהתוס' בשבועות (דף כ"ג ע"ב) ד"ה דמוקי לה וכן שם (דף כ"ב ע"ב) ד"ה אהתירא קמשתבע דכתבו שם לחד תירוצא דאע"ג דאין איסור חל על איסור אפילו איסור לאו על איסור עשה אבל איסור שבועה על איסור חצי שיעור דנבלות חל דאיסור דחצי שיעור קיל ומוכרחין שם לומר כן לחד תירוצא מהסוגיא דשם הרי לך בפירוש דאיסור חל על איסור בחצי שיעור וא"כ הכא נמי כיון דאיסור דנבלה ליכא אלא חצי שיעור חל עליו איסור דיוהכ"פ. אך יכולין לחלק מהסוגיא דשבועות דהתם איכא איסור שלם על איסור דחצי שיעור דנבלה דהא נשבע על חצי שיעור נבלה נמצא דעל איסור דחצי שיעור איכא איסור שלם דשבועה אבל הכא נהי דבהצטרפות החצי שיעור השני יתחייב מלקות אבל עכ"פ בהחצי שיעור הזה דנבלה ליכא אלא איסור דחצי שיעור דיוהכ"פ עליו ואיסור חצי שיעור על איסור חצי שיעור בודאי לא חל וכיון דלא חל איסור דחצי שיעור דיוהכ"פ על איסור דחצי שיעור דנבלה ממילא אין יכול להצטרף עם החצי שיעור האחר להתחייב משום יוהכ"פ ודוק

ובע"כ מוכרחין אנו לחלק ולומר כן דבאמת הוא ספקתינו סוגיא מפורשת במעילה (דף ט"ז ע"א) דלא מחויב משום איסור השני אף באופן דליכא מהאיסור הראשון רק חצי שיעור דהנה התם פליגי רב ולוי אהא דתנן שם במתניתין דכל הנבלות מצטרפות זה עם זה ואמר שם רב דזה דוקא לענין טומאה אבל לענין אכילה טמאה בפני עצמה וטהורה בפני עצמה פירוש דאם יאכל חצי זית מנבלת הטמאה וחצי זית מנבלת הטהורה לא יחויב משום נבלה ולוי סבר שם דאף לענין אכילה מצטרפין דאם אכל חצי שיעור מנבלה וחצי שיעור מטמאה מלקין אותו משום נבלה ומותבינן שם בגמרא על רב דהא תניא דמיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין הא מיתת שניהם מצטרפין וכו' ומשני שם האי תנא סבר איסור חל על איסור לכן חלה איסור נבלה על טמאה ובכל טמאה יש איסור נבלה נמי לכן מצטרף טהורה וטמאה להלקותו משום נבלה אבל רב סובר דאין איסור חל על איסור לכן בטמאה ליכא משום נבלה ומשו"ה חצי זית נבלה מטהורה וחצי זית מטמאה אין מצטרפין משום דהוי שני שמות דנבלה בטמאה ליכא הרי לך בפירוש דבאופן דאמרינן דאין איסור חל על איסור אמרינן ג"כ באופן זה אפילו דמהאיסור הראשון ליכא כ"א חצי שיעור ומאיסור השני איכא שיעור שלם בהצטרפות החצי שיעור מאיסור הראשון אעפ"כ אמרינן ג"כ בזה האופן דאין איסור חל על איסור ולכאורה תקשה מזה לסברת התוס' בשבועות שהבאנו לעיל דעל האיסור דחצי שיעור איסור חל עליו אלא ודאי מוכרחין לחלק כדאמרן דאיכא חילוק בין היכא דעל החצי שיעור איכא איסור שלם בלא שום הצטרפות כגון התם בשבועה להיכא דהאיסור השלם נעשה מהצטרפות ודוק

איברא דיכולין לומר דהיינו טעמא דלוי דפליג אדרב ור' אסי וסובר דמצטרפין והיינו טעמא ג"כ דברייתא דסוברת דמיתת שניהם מצטרפין משום דסבירא להו נהי דנבלה אינה חל על טמאה היינו דוקא בשיעור שלם היכא דאיכא מטמאה כזית שלם אבל היכא דליכא מטמאה כ"א חצי זית ונמצא כשאכל אותה דלא עבר משום טמאה א"כ אמאי לא יעבור על איסור נבלה והא דאיכא איסור משום חצי שיעור טמאה הרי איסור חל על איסור דחצי שיעור כדמביא התוס' בשבועות שהבאתי לעיל והגם שביארנו שיש לחלק אבל הם לא סבירא להו החילוק שאמרנו מטעמא דאבאר אי"ה לקמן. והא דמבאר שם הש"ס דטעמא דהברייתא דסוברת דמצטרפין הוא משום דסוברת דאיסור חל על איסור ולא מטעמא דאמרנו היינו דרב ור"א מתרצי כן אליבא דנפשייהו משום דהם סוברים דעל חצי שיעור נמי אין איסור חל על איסור כדביארנו לכן מוכרחין לומר דטעמא דברייתא הוא משום דסוברת דבעלמא נמי איסור חל על איסור ונבלה חל לעולם על טמאה אבל לוי לשיטתו יוכל לסבור שפיר דהברייתא סוברת דאין איסור חל על איסור והכא שאני כמו שאמרנו דהא הכא ליכא איסור משום טמאה דהא ליכא משום טמאה אלא חצי שיעור דהא באמת הקשו שם התוס' ד"ה אמר רב דכי רב ולוי יפלגו בפלוגתא דתנאים דאיסור חל על איסור ולדברינו ניחא קושיתם דבאמת סוברים שפיר דאין איסור חל על איסור והכא סובר לוי מטעמא דאמרנו דשאני ורב דלא מחלק מוכרח לאוקמי הברייתא כמ"ד דאיסור חל על איסור ודוק

ונלענ"ד לומר דרב ולוי דפליגי לפי דברינו אם חצי שיעור מאיסור א' וב' וחצי שיעור מאיסור ב' לבד מהני להתחייב משום איסור הב' נראה דתלוי בהחקירה מהו האיסור דחצי שיעור מי נימא דאיסור דחצי שיעור הוא איסור מיוחד בכל האיסורין כלומר דחצי שיעור נבלה וטרפה דאסורה לאו משום איסור נבלה או טרפה אלא דהוי איסור מיוחד מ,,וכל חלב״ דילפינן ביומא וטעמא דאסורה הוא כמו גזרה דאורייתא משום דחזי לאיצטרופי גזרה התורה דאפילו חצי שיעור נמי לא יאכל נמצא דבחצי שיעור ליכא עצם האיסור כלל וכלל אך איסור אחרינא