שמחת החג פד

על השני שטמא רק עליו שטהור רק המעשה נסבך כך שאם זה טהור השני טמא וזה לא מקרי חזקה נגד חזקה משום דחזקה הוא בירור רק על מה שמעיד בהדיא אבל לא מה שהמעשה קרה כן כגון גבן שאם נאמר שהוא טבל מוכרחין לומר שהוא חומץ למפרע זהו לא הוי אלא גרם ועל זה לא מהני החזקת טבל כלל והוי כאלו ליכא אלא חזקת היין בלבד נגד חזקה דהשתא וחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא ודוק

והנה סברא זו שאמרנו לא שייך אלא בחזקת יין וטבל דחזקת הטבל אינו מברר על היין אבל במקוה שנמדד ונמצא חסר לא שייך לומר כן דחזקת טמא אינו מברר על המקוה גופי' משום דכל החזקת כשרות דמקוה הוא רק לטהר טמאים דעל המקוה לא שייך חזקה דגופא כלל דלא נשתנו המים במקוה חסרה מבמקוה כשרה וכיון דמעמידין הטמא על חזקתו שטמא ממילא נסתלקה חזקת כשרות דמקוה דלמה היא כשרה אם לא לטהר הטמאים משא"כ בהבודק את החבית דמה שמעמידין על חזקת היין הוא חזקת הגוף שהוא יין בעצם נוכל לומר שפיר כדביארנו נהי דלענין טבל מחזקינן לי' לחומץ אבל אם יהי' נ"מ לדינא לענין שאר דברים נוכל להעמידו על חזקת היין דחזקת הטבל אינו מפקיע לחזקת היין מכל וכל משא"כ לענין מקוה דאם נעמיד כל טמא על חזקת טמא ממילא נפקע חזקת כשרות דהמקוה ודוק

והנה נסתפקתי בהא דאמרינן דתרתי לריעותא כודאי משוי לה אי נימא דהטעם הוא דאמרינן אוקי חזקה נגד חזקה והוי כמאן דליכא חזקה כלל לא למקוה ולא לטמא ואוקי אחזקה דהשתא דהרי חסר לפניך או נימא דחזקה דהשתא לאו חזקה היא כלל לאוקמי ולברר אך החזקה דהשתא עושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא כגון הכא במקוה דהחזקה דהשתא דהרי חסר לפניך עושה ריעותא בחזקת כשרות דהמקוה וממילא חזקת טמא עדיפא דהוא בלא ריעותא מחזקת המקוה דאיתרע ודוק. ונראה דבחקירה זו יהי' תלוי אם בהבודק חבית ונמצאת חומץ הוי תרתי לריעותא או לא דאי נימא כצד הב' של חקירתנו דהיינו דטעמא דתרתי לריעותא כודאי הוא משום דחזקה דהשתא עושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא ולכן תוכל להכריע חזקה השני' גם בחבית נמי שייך למימר כן דכיון דחזקת יין איתרעי דהרי חומץ לפניך דאע"ג דחזקה דמעיקרא עדיפא מחזקה דהשתא אעפ"כ איתרעי קצת ואינה עדיפא כחזקה דמעיקרא בלא ריעותא לכן מוקמינן אחזקת טבל דלא איתרעי כלל אבל אם נאמר כצד הא' דטעמא דתרתי לריעותא כודאי הוא משום דאמרינן אוקי חזקה לבהדי חזקה והוי כמאן דליתא חזקה כלל ואוקי אחזקה דהשתא זאת לא שייך לומר אלא במקוה ודכותה כמו שביארנו דחזקת המקוה מרעי לחזקת טמא מכל וכל וכן חזקת טומאה דטמא מרע לחזקת כשרות דהמקוה מכל וכל דאם נעמיד כל טמא על חזקתו אין שום מקום לחזקת כשרות דמקוה לכן שייך לומר דהוי חזקה נגד חזקה והוי כמאן דליתא חזקה לא למקוה ולא לטמא וממילא מוקמינן אחזקה דהשתא אבל בהבודק חבית להפריש ממנו תרומה דביארנו לעיל דחזקת הטבל אינו יכול להפקיע מחזקת היין מכל וכל ולענין עצם היין שייך שפיר לאוקמי אחזקה היין א"כ אין אנו יכולין לומר דאוקי חזקת טבל נגד חזקת היין ונוקי אחזקה דהשתא דהרי חומץ לפניך משום דהחזקה דהשתא דהרי חומץ לפניך הוא על עצם היין וא"כ הוא כנגד חזקת יין דחזקת טבל אינו יכול לסלק את חזקת היין דלהוי כמאן דליתא כדביארנו ונמצא לפי זה דאין אנו יכולין לאוקמי על חזקה דהשתא דהרי חומץ לפניך ולא הוי רק חזקת טבל נגד חזקת היין והוי ספק תרומה ודוק

והנה חקירה זו שחקרנו אם הא דתרתי לריעותא כודאי הוא משום דמוקמינן חזקה כנגד חזקה ואוקמינן אחזקה דהשתא או משום דחזקה דהשתא עושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא ואוקמינן אחזקה דמעיקרא שכנגדה נרמז בדברי הש"ש בשמע' ג' פ' ט"ו בהא דמספקא לו שם האיך הוא הדין בחזקה דהשתא היכא דליכא חזקה דמעיקרא כלל לא לסייע ולא שכנגדה עיי"ש. ובאמת חקירתנו תלוי בספק הש"ש דאם נאמר דחזקה דהשתא היכא דליכא כלל חזקה דמעיקרא אזלינן בתרה שייך שפיר לספוקי לן דהטעם דתרתי לריעותא כודאי הוא משום דמוקמינן חזקה נגד חזקה והוי כמאן דליתא כלל וממילא מוקמינן אחזקה דהשתא אבל אי נימא אפילו היכא דליכא חזקה דמעיקרא כלל לא אזלינן בתר חזקה דהשתא א"כ מוכרחין לומר דטעמא דתרתי לריעותא הוא משום דחזקה דהשתא עושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא ממילא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא שכנגדה. והנה הש"ש שם תלה ספקתו במחלוקת של רב ושמואל (דף ע"ט ע"א) בקידושין בקדשה אביה בדרך וקדשה עצמה בעיר והרי היא בוגרת לפנינו דרב סובר דהולכין בתר חזקה דהשתא וכיון דהשתא בוגרת מעיקרא נמי בוגרת ושמואל סובר דחיישינן לקדושי שניהם ומוקמינן שם בגמרא דאיירי ביומא דמשלם שית ומפרש שם רש"י ז"ל דביומא דמשלם שית ליכא חזקת נערות ולא חזקת בגרות ואתי לפי זה דרב דסובר דהרי היא בוגרת לפנינו משום דסובר דאזלינן בתר חזקה דהשתא היכא דליכא חזקה דמעיקרא ושמואל סובר דחזקה דהשתא באפי נפשה לאו כלום היא ולא אזלינן בתרה נמצא לפי זה דלשמואל דסובר דחזקה דהשתא היכא דליכא חזקה דמעיקרא לאו כלום היא מוכרחין לומר דהא דתרתי לריעותא כודאי לאו משום דמוקמינן חזקה נגד חזקה ואוקמינן אחזקה דהשתא אך הטעם הוא משום דחזקה דהשתא עושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא ואוקמינן אחזקה שכנגדה וממילא אתי לדידי' דגם גבי חבית שייך למימר תרתי לריעותא ולרבנן דסבירא להו גבי מקוה דכל טהרות שנעשו על גביו למפרע טמא אתי לפי זה דגבי חבית צריך להיות ודאי טבל אבל לרב דסובר דחזקה דהשתא באנפי נפשה נמי מהני יכולין לומר לגבי דהא דתרתי לריעותא כודאי הוא משום דאוקי חזקה לבהדי חזקה ואוקמינן אחזקה דהשתא דזהו בפשטות טפי והרוחנו בזה דלא תקשי חבית אמקוה ולא הוצרכנו לדחוקי דמתניתין בפ"ג דתרומות אזלא אליבא דר"ש ואתי שפיר אפילו אליבא דרבנן דסברי גבי מקוה דטמא אבל גבי חבית מצו סברי דספק משום דאין אנו