שמחת החג ה
Śimhat he-hag 5 · שמחת החג · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא מהחדשה. חקירה הא דטומאת התהום טהור לפסח אם הוא מטעם ריצוי ציץ או מטעם דעצם הטומאה טהור לגבייהו. חילוק בטומאת התהום בין בעלים לכהן העובד. ביאור בדברי הרמב"ם פ"ד מהל' ביאת מקדש. חידוש דמחזיקין מאיסור לאיסור לא אמרינן אלא בא' משני אופנים או דהאיסור השני פועל שהאיסור הראשון לא יסולק או ששני האיסורין נלקחין מסיבה אחת. חקירה אי האיסור טריפה הוא איסור מצד עצמו או מחמת חסרון שחיטה
סימן יא. בו יבוארו, דעת הרמב"ם דס"ד לחומרא הוא רק מדרבנן. בדברי הש"ש שטע' א' פ"ב בספק אם האילן הוי ג' שנים או לא אי הוי ספק ערלה או ודאי משום דמוקמינן האילן על חזקתו. חקירה אי האיסור דערלה הוא על הפירות או על האילן. חקירה אי ספק טומאה ברשוה"י טמא הוא מצד דאמרינן דנטמא או דהספק מצד עצמו טמא. השגה על דברי הש"ש שמע' ד' פ' ד'. ספק הא דאמרינן דספק טומאה ברשוה"י טמא אפילו בס"ס האיך יהי' הדין דספק א' מהס"ס יהי' ספק כזה דלא אמרינן בו ספק טומאה ברשוה"י טמא כגון ספק ביאה וכדומה אם עכ"פ על הספק השני נאמר דס"ט ברשוה"י טמא וישאר רק ספק א' או דבגוונא דא לא אמרינן כלל ס"ט ברשוה"י טמא והוי ס"ם. ביאור דברי הרמב"ם והראב"ד בפ"ט מהל' טומאת מת הל' י"א וי"ב
סימן יב. בו יבוארו, אי דעת רש"י ז"ל ס"ד לחומרא דאורייתא או דרבנן. חקירה אי הא דספק איסור אסור הוא משום אותו האיסור שיש על החתיכה היא אסורה או שזהו איסור מיוחד חידוש דהיכא דהספק הוא לאו על הדבר כי אם על האדם אם הוא בר חיוב לא שייך לומר בזה ס״צ לחומרא. תירוץ על קושית הלח"מ על הרמב"ם בפ"ב מהל' חגיגה הל' א'
סימן יג. בו יבוארו, דברי הרמב"ם בפ"ה מהל' תרומות הל' כ"ז. ספק בהבודק את החבית להיות מפריש וכו' האיך יהי' הדין דהספק אם הי' יין או חומץ נ"מ לשאר דברים ולאו דוקא לענין טבל אם בזה יוכל ג"כ החזקת טבל להכריע שהוא חומץ. חקירה בהא דתרתי לריעותא הוי כודאי אם הוא מטעם דאמרינן דאוקי חזקה נגד חזקה ואוקמינן אחזקה דהשתא או דאמרינן דחזקה דהשתא בפני עצמה לאו חזקה היא כלל אך משום דעושה ריעותא בהחזקה דמעיקרא שכנגדה ומכריע החזקה דמעיקרא שעם החזקה דהשתא. סברא נכונה דאמאי לא ביארו הראשונים דס"ט ברשוה"ר טהור אפילו נגד חזקת טומאה
סימן יד. בו יבוארו, אם שייך לומר אאחע"א היכא דמשום איסור הראשון לא הי' רק חצי שיעור ומשום איסור השני איכא שיעור שלם. חקירה אם האיסור דחצי שיעור הוא איסור מיוחד או מעצם האיסור שמונח על החתיכה. ישוב דברי הראב"ד בפ"ד מהל' מאכלות אסורות הל' י"ז. ביאור בדברי הירושלמי נזיר פ"ו הל' א' (דף כ"ו ע"ב) דפוס ראם. ביאור המחלוקת של הרמב"ם והריטב"א ז"ל אי באיסור מוסיף או כולל צריך להיות האחים או האחיות בעולם או לא. חקירה באיסור כולל או מוסיף דחל אם לכתחילה חל איסור השני למאן דלא נאסר משום איסור הראשון ואח"כ חל על השאר או דחל לכתחילה על כולם מטעמא דיבואר בפנים. ביאור על פי' המשניות להרמב"ם בכריתות (דף י"ד ע"ב) שם על המשנה
סימן טו. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"ח מהל' שבת הל' ד'. חקירה אי עציץ נקוב דהוי כמחובר הוא משום דהוי כמחובר לקרקע מחמת העציץ או דעל העציץ גופי' הוי דין קרקע. ביאור על דברי הרמב"ם בפ"ב מהל' בכורים הל' ט'. חידוש דצרור שעלו בו עשבים ועציץ נקוב הוי שני דינים מיוחדים. חילוק בין איסור נוטע לאיסור תולש. ביאור בדברי הרמב"ם פ"ג מהל' טומאת אוכלין הל' י"ב
סימן טז. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"א מהל' נערה בתולה הל' י"א. חידוש דאם נתחייב מלקות מיד בתחילת עשיית העבירה וממון נתחייב בסוף עשיית העבירה מ"מ מקרי בזה חייבי לקות מזידין ולא שוגגין משום דהמלקות נתמשך על כל המעשה. חילוק בין קלב"מ דמלקות ובין קלב"מ דמיתה. חקירה אי חיוב מיתה דרודף יש לו דין מיתה לענין קלב"מ או רק דין מלקות בלבד. ביאור אי החיוב מיתה דרודף נחשב חייבי מיתות מזידין או שוגגין בלבד
סימן יז. בו יבוארו, שנים שרדפו אחר אחד ואין לכל אחד מהם בפני עצמו כח להרגו כי אם שניהם ביחד אם יש עליהם דין רודפין. ביאור בחקירת האחרונים אי חיוב מיתה דרודף הוא מטעם עונש או מטעם הצלת הנרדף. ביאור על דברי הרמב"ם דהנרדף מותר להציל עצמו בדמו של רודף אפילו היכא דיכול להציל עצמו באחד מאבריו של רודף. ביאור על דברי הרמב"ם פ"א מהל' רוצח ושמירת נפש הל' ט' והל' י"ג. ספק בשנים שרדפו אחר רורף וא' יכול להציל הנרדף באחד מאבריו וא' אין יכול להציל כ"א בנפשו של רודף אי מותר להרגו. ביאור על דברי הראב"ד בפ"ח מהל' חובל ומזיק הל' ט"ו. וביאור דברי הרמב"ם דשם ספק אם א' שם חמור של חבירו בספינה וחשבה הספינה להטבע ובא אחד והשליך החמור אם מחויב לשלם. חקירה אם שייך על משאות ובע"ח דין רודף
סימן יח. בו יבוארו, הרמב"ם פ"ג מהל' נזירות הל' י"ג. חקירה אי נזירות שמשון הוא דין נזירות או דין נדר לחוד. ביאור נכון על מה דלא מהני שאלה בנזירות שמשון בתרי אנפין. ספק בדינא דבר פדא בנדרים (דף כ"ח ע"ב) דפדאן דחוזרות וקודשין אם בשאלה נמי הדין כן
סימן יט. בו יבוארו, הרמב"ם פ"א מהל' נדרים הל' י"ח. חקירה אם מכלל לאו אתה שומע הן הוי כמדבר ההן בהדי' או לא. חקירה אם בנדרים פועל הדיבור או רק הגמירת דעת לחוד. חקירה הא דידות מהני בנדר אם הוא מטעם דיבור או מטעם שמבינים גמירת דעתו
סימן כ. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"א מהל' נדרים הל' ט"ו. חקירה הא דבבכור מצוה להקדישו אי מהני ההקדש נמי או דהוא למצוה