שמחת החג ד

מפתחות ותוכן הענינים

סימן א, בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"ג מהל' שגגות הל' ד'. חקירה הא דב"ד מביאין פר העלם דבר של ציבור אם הוא על עצם העבירה או על עבירה של שגגת הוראה. ביאור נכון בדברי הירושלמי דהוריות פ"א הל' (דף ג' ע"ב) לפי החקירה הנ"ל. ביאור המחלוקת של רש"י ז"ל והרמב"ם אי ר"ש סובר יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור או חייב. חידוש דיכול להיות משכחת דאף דב"ד מביאין מ"מ יהי' כל או"א בפני עצמו ג"כ מחייב להביא קרבן. חקירה אי ידיעת החטא מחייב הקרבן או עצם החטא. ספק אם שגגת הוראת ב"ד הי' בע"ז וע"י הוראה זו עברו הציבור בשאר עבירות איזה קרבן יביאו שעיר או פר

סימן ב. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"ה מהל' מאכלות אסורות הל' ה'. חקירה אם האיסור דאמ"ה המונח על הבהמה בחיי' אם הוא מצד האברים שלה או מצד עצמה דלא גרעה מאבר. חידוש לפי צד א' מהחקירה הנ"ל יש צד לומר דאף למ"ד דבהמה בחיי' לאו לאברים עומדת מ"מ יודה דעל הבהמה בחיי' יש איסור דאמ"ה. מבאר שיש חילוק בין אם נאמר דעל הבהמה מונח האיסור דאמ"ה מטעם האברים או מצד עצמה. מתרץ קושית המנ"ח. מתרץ קושית הפר"ח דאמאי לא להוי איסיר אמ"ה על טריפה איסור מוסיף לבני נח. ביאור על דברי הרמב"ם פ"ה מהל' מאכלות אסורות הל' ב'

סימן ג. בו יבוארו, לר' יוחנן דסבירא לי' בקרושין (דף נ"ט ע"ב) דהמקדש מעכשיו ולאחר ל' שיורי משייר האיך יהי' הדין אם יקדש אשה מעכשיו ולאחר ל' ובתוך ל' וקדש אחיתה. חילוק בין איסיר דאשת איש לאיסור דאחות אשה. סתירה לדברי מדברי הירושלמי פ"ג דקדושין הל' א'. ביאור בדברי הרמב"ם פ"ז מהל' אישות הל' י"ב. ספק לר"י דתופסי קדושי כולן אם לכל אחד מקודשת במקצת או בכולה. ביאור המחלוקת של הפנ"י והא"מ בענין א"א של חייבי עשה אי תופסין בה קדושין. ביאור לדברי ר"י דשיורי משייר אי כל רגע ורגע חל מקצת או דלא חל אלא מקצת ברגע הראשון ומקצת ברגע האחרון. ביאור בדברי הירושלמי פ"ג דקדושין הל' א' (דף ל"ב ע"ב) דפוס ראם

סימן ד. בו יבוארו, דברי הרמב"ם מהל' עבדים הל' י"ב והל' י"ג. ביאור דברי הירושלמי קדושין פ"א הל' ב' (דף ה' ע"ב) דפוס ראם. חקירה אם נאמר דמעות הראשונות לקדושין נתנו אם יש כאן ב' קנינין קנין אישות וקנין שפחות או דליכא כאן אלא קנין א' של שפחות בלבד. ביאור בדברי הרמב"ם פ"ג מהל' אישות הל' י"א. ביאור בדברי הירושלמי קדושין פ"א הל' ב'. ביאור דברי הש"ס דכתובות (דף מ"ו ע"ב) מאי דאיתא שם ,,ממונא מאיסורא לא ילפינן״ וביאור בדברי התוס' דשם

סימן ה. בו יבוארו, דברי הרמב"ם, פ"ו מהל' יבום וחליצה הל' י' וי"א. חקירה בחייבי עשה ולת"ע דחולצין אי איכא עלייהו זיקת יבום נמי או רק זיקת חליצה בלבד. חקירה אי חליצה הוי זיקה בפני עצמה או רק פטור מזיקת יבום בלבד. ביאור דלא שייך לומר כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני בקנין יבמה ליבם

סימן ו. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"א מהל' נערה בתולה הל' י"א. ביאור דברי הרמב"ם פ"א מהל' אישות הל' ד'. תירוץ על השגת הראב"ד על דברי הרמב"ם פט"ו מהל' איסורי ביאה הל' ב'

סימן ז. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פי"ז מהל' איסורי ביאה הל' ב' והל' ג'. חקירה אם האיסור דלא יתלל זרעו הוי איסור על עצם הביאה או על החילול גופי' שהוא מחלל. חקירה אי באלמנה לכה"ג האיסור הוא הקדושין או הביאה. תירוץ על קושית המקנה דנימא דלא יחול האיסור דלא יקח על האיסור דלא יחלל משום דאין איסור חל על איסור. סברא על מאי דפסק הרמב"ם דאין לוקין על לא יחלל זרעו

סימן ח. בו יבוארו, דברי הרמב"ם בפ"ז מהל' נזירות הל' ט"ו. ביאור המחלוקת של המהרש"ל והמהרש"א ביבמות (דף ה ע"א) אי נזיר הוי שוה בכל או לא. ביאור באיזה אופן נחשב ישנו בשאלה לקולא, חקירה אם העשה דכל היוצא וכו' והלאו דלא יחל בנזיר הוי איסור על עצם הדברים שהנזיר אסור בהם או הם רק עשה ולאו לקיים דיני הנזירות. ביאור בסוגית הש"ס דנזיר (דף נ"ח ע"ב). חקירה הא דשאלה מתיר הנדר הוא משום דמתיר עצם האיסור דלא יחל או רק דמשוי לדיבור טעות וממילא נסתלק האיסור דלא יחל

סימן ט. בו יבוארו, דברי הרמב"ם פ"י מהל' טומאת צרעת הל' ה'. קישית הרשב"א ז"ל אמאי הוי מילה בצרעת דבר שאינו מתכוין. חילוק בין איסור לאו דצרעת לאיסור עשה. חידוש דהיכא דכל האיסור הוא הכוונה גופי' דבר שאין מתכוין אפילו בפסיק רישי' מותר. ביאור נכון על דברי התוס' דעירובין (דף ק' ע"א) דלת"ע שבא ע"י פשיעה אינו נדחה. חקירה דהיכא דאמרינן היתר מצטרף לאיסור אם ההיתר גופי' נעשית איסור או רק דמצטרף לאכילה. ביאור על דברי הרמב"ם שפסק דאינו יוצא במצת טבל ידי חובתו

סימן י. בו יבוארו, דברי מהרי"ט בתשובה ח"א סי' פ"ב בדינא דמחזיקין מאיסור לאיסור. השגת הש"ש עליו שמע' ה' פ"א. השגתו על הפי' המשניות להרמב"ם בנזיר (דף ס"ג) שם במתניתין ועל היד החזקה הל' ק"פ פ"ו הל' י"א. מבאר דעת הרמב"ם אי הא דטומאת התהום טהור בפסח ובנזיר אם הוא אפילו בודאי נטמא. מבאר אי נודע לו קודם שחיטת הקרבן שנטמא בודאי בטומאת התהום אי יכול להקריב הקרבן. חידש שידיעת ספק בטומאת התהום לא נחשב לידיעה. חידוש שטמא שנטמא בעוד שלא נטהר כל צרכו שנחשב שטמא עוד מהטומאה הראשונה