שמחת החג לח

מתשלומין האיך משכחת לה חיוב קנס ומדר"ל נשמע לר"י דליכא איסור דלא תהי' קדשה בביאת פנוי' כ"א במזומנת לזנות כסברת הראב"ד

ונראה לי לתרץ קושיא זאת אליבא מאן דסבירא לי' דהחיוב קנס בא על העראה בדרך פשוט והוא דהמנחת חנוך במצוה תק"ע מביא דברי המקנה שהלאו דלא תהי' קדשה עובר בגמר ביאה ולפי זה לא תקשה כלל האיך משכחת לה קנס הא מחויב מלקות משום לא תהי' קדשה דקנס מחויב בהעראה (למאן דסבירא לי' דהחיוב קנס הוא בהעראה שאנו עוסקין עתה אליבא דידהו) והלאו דלא תהי' עובר בגמר ביאה והטעם דאיסור דלא תהי' קדשה דעובר בגמר ביאה הוא משום דכל האיסור דלא תהי' קדשה הוא כדכתב הרמב"ם בפ"ג מהל' נערה בתולה הל' י"ז דנמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו וזה לא שייך אלא בגמר ביאה וכיון שכן יתורץ קושיתם בפשטות כדביארנו ודוק

ולפי זה יתורץ שפיר קושיתנו שהקשינו לפי דברינו דאפילו מאן דסובר דהעראה זו הכנסת עטרה אי לא מצינן לחיובי קנס על העראה משום דעל העראה הוי קלב"מ מ"מ מחויב על הגמר ביאה א"כ מאי פריך הש"ס בסנהדרין הניחא למ"ד העראה זו נשיקה אלא למ"ד העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר לישני דהחיוב הוא על הגמר ביאה כקושית התוס' על אלו דסוברין דחיוב קנס הוא גמר ביאה אבל לפי דברינו ניחא שפיר משום דבאמת הקשינו האיך מחויב קנס הא מחויב משום איסור דלא תהי' קדשה ותירצנו דהאיסור דלא תהי' קדשה הוא על גמר ביאה והחיוב קנס הוא על העראה וא"כ פריך שפיר בגמרא דלמ"ד העראה זו הכנסת עטרה מאי איכא למימר האיך יחויב קנס בהעראה הא הוי לי' רודף וליכא לשנויי דהחיוב בא משום גמר ביאה משום דעל גמר ביאה ליכא למחייבו משום האיסור דלא תהי' קדשה כמו שביארנו ובשלמא למ"ד דהעראה זו נשיקה יכולין לומר שפיר דהחיוב קנס הוא על הכנסת עטרה דאפילו למ"ד העראה זו נשיקה נמי אין מחייבין על האיסור דלא תהי' קדשה אלא בגמר ביאה ממש דהוא ביאת המירוק דיהי' ראוי להוליד כמו שביארתי לעיל מדברי המ"ח וא"כ יכול להתחייב שפיר קנס בהכנסת עטרה דאז כבר ליכא עליו דין רודף דהא כבר פוגמה בנשיקה והלאו דלא תהי' נמי עדיין אינו עובר עד שעת גמר ביאה ממש אבל למ"ד דהעראה זו הכנסת עטרה א"כ האיך יכול להתחייב קנס דבגמר ביאה ליכא לעולם חיוב קנס משום האיסור דלא תהי' קדשה ובשעת העראה הא הוי לי' רודף ודוק. ותירוץ זה לא שייך לשנויי אלא אליבא דמאן דסבירא לי' דחיוב קנם הוא בהעראה לדידהו שייך שפיר לומר דהיכא דליכא לחיובי משום העראה כגון דבשעת העראה הוי קלב"מ ליכא לחיובי ג"כ משום גמר ביאה נמי משום האיסור דלא תהי' קדשה אבל למאן דסבירא לי' דלעולם החיוב קנס הוא בגמר ביאה א"כ ע"כ צריכין לומר אחת משתי דרכים או דלא סבירא להו כהרמב"ם דעובר בסתם ביאת זנות האיסור דלא תהי' קדשה או נאמר מאיזה טעם שיהי' דליכא עיכוב מאיסור דלא תהי' קדשה לתשלומי קנס לכן הקשו שפיר התוס' לשני הסוגי' דבן סורר דהחיוב קנס הוא על הגמר ביאה ולא על העראה ודוק

ולפי דברינו אלה יתורץ שפיר מה שהקשה הגרע"א בתשובותיו סי' קס"ד לשיטת התוס' דיבמות (דף נ"ט) שם לחד לישנא דחיוב קנס הוא על העראה א"כ בכתובות (דף ל"א) דרמינן שם ממתניתין דאלו נערות שיש להם קנס הבא על אחותו על מתניתין דאלו הן הלוקין הבא על אחותו והיכי מחויב קנס כיון דמחויב מלקות ומשני שם עולא הא באחותו נערה והא באחותו בוגרת דמתניתין דמשלם קנס מיירי באחותו נערה דממונא משלם מלקא לא לקי והקשה הגרע"א ז"ל דלפי שיטת הסוברים דקנס מחויב בהעראה למה לי' לעולא לאוקמי כאן באחותו נערה כאן באחותו בוגרת לוקמי אידי ואידי באחותו נערה והא דמשלם קנס הוא משלם על העראה דכל היכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מלקא לא לקי ומלקית מחויב משום גמר ביאה דליכא ממון ודוק. אבל לפי דברינו ניחא דהא באמת פריך הש"ס בסנהדרין היכי מחויב קנס הא הוי רודף וצריך שם הש"ס לדחוקי דמיירי בגונא דלא הוי רודף והקשינו לעיל אמאי לא מוקי שם הש"ס דקנס מחויב משום גמר ביאה דלא הוי רודף ואז מחויב משום קנס לפי מה שביארנו לעיל דמשום גמר ביאה נמי מחויב קנס ותרצנו דמשום גמר ביאה ליכא לחיובי קנס משום דאיכא הלאו דלא תהי' קדשה לכן הוכרח הש"ס לדחוקי ולאוקמי דמיירי מתניתין דמשלם קנס בגונא דליכא עלי' דין רודף וכל זה הוא משום דהש"ס אזיל שם אליבא דהלכתא דכל היכא דאיכא ממון ומלקות מלקא לקי ממונא לא משלם אבל עולא לשיטתו דסבירא לי' דהיכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מלקא לא לקי לדידי' לא הוצרכינן לדחוקי ולאוקמי מתניתין דמיירי בגונא דלא הוי עלי' דין רודף דיכול לאוקמי שפיר דמיירי אפילו בגונא דאיכא עלי' דין רודף והא דמחויב קנס הוא משום גמר ביאה והגם דעל גמר ביאה איכא הלאו דלא תהי' קדשה אבל עולא לשיטתו דסבירא לי' דהיכא דאיכא ממון ומלקות ממונא משלם מלקא לא לקי לכן מחויב קנס וא"כ כיון דעולא מוקי מתניתין דמיירי בגונא דאיכא עלי' דין רודף יתורץ שפיר קושית הגאון רע"א ז"ל דלא מצי לאוקמי הא והא באחותו נערה והקנס הוא על העראה והמלקות משום גמר ביאה דהא על העראה ליכא לחיובי קנס משום דין רודף וא"כ ע"כ הקנס מחויב משום גמר ביאה וא"כ היכי משכחת לה מלקות לכן מוכרח לאוקמי כאן באחותו נערה כאן באחותו בוגרת דהמלקות הוא באחותו בוגרת היכא דליכא עלי' דין ממון לגמרי וכדאוקמינן שם בגמרא ודוק

ולפי דברינו אלה יתורץ מה שהקשה התוס' שם בכתובות (דף ל"א ע"ב) ד"ה ורמינהו דאמאי לא פריך הש"ס ארישא דמתניתין דהכא הבא על ממזרת ונטר לאקשויי מהבא על אחותו אבל לפי דברינו ניחא דמהבא על הממזרת לא יכול לאקשויי דידע שפיר דאיכא לתרוצי דקנס מחויב משום העראה דממונא משלם מלקא לא לקי ומלקות מחויב משום גמר ביאה כקושית הגרע"א ז"ל לכן נטר לאקשויי