שמחת החג קצג

הוא משום דכיון דניתנה שבת לדחות אצלו הוי לגבי' האיסור שבת לגבי עבירה זו של חובל במצות מילה קיל דלא נוכל לחייבו קרבן וראי' לזה דפרכינן א"ל ר' אשי לר' כהנא הכא נמי הרי ניתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא א"ל לגבי דהאי גברא מיהת לא איתיהיב הרי דרצה ר' אשי לומר דאפילו מל של שבת בע"ש נמי יהי' פטור משום דניתנה שבת לדחות אצל תינוקות דעלמא אע"ג דלא שייך כאן כלל טעמא דאנוס הרי מוכרחין לומר דהא דניתן שבת לדחות לענין איסור זה הוי קולא באיסור שבת דלא לחייבו חטאת אך ר' כהנא משני לי' דכיון דלא ניתן לדחות לו רק לאחר לא הוי קולא לגבי' אבל היכא דיש לו תינוק למול בשבת בזמנו דכיון דניתן לו למול הוי קולא בעצם האיסור ולכך פטור וטעם זה נוכל רק לומר אליבא דר"מ אליבא דר' יהושע דפוטר בין דהי' לו תינוק למול א' בשבת וא' בע"ש ובין בא' בשבת וא' אחר השבת אבל אליבא דר' שמעון בר' אלעזר דסבירא לי' דהיכא דהיו לו שני תינוקות א' למול בשבת וא' למול אחר השבת גם ר' יהושע מודה דחייב וכן אליבא דר' אליעזר אפילו אליבא דר"מ דג"כ מחייב באופן זה לא נוכל לומר אליבייהו דהטעם דפטרינן הוא משים דכיון דניתן שבת לדחות אצלו הוי לגבי' האיסור דשבת קיל דא"כ הוי להו למפטרי' גם באופן זה נמי דהיינו אפילו היו שני תינוקות א' למול בשבת וא' אחר השבת ולכן מוכרחין לומר אליבייהו דהטעם דפטור בטעה בדבר מצוה הוא משום טעמא דאנוס ובזה האופן דלא עביד מצוה סבירא להו דלא הוי אנוס כי אם שוגג בעלמא ודוק. ולהכי נמי אמרינן דלר"מ אפילו בקדם ומל של שבת בשחרית ואח"כ מל של ע"ש נמי פטור משום דכיון דהטעם דפטור הוא משום דהאיסור דשבת קיל לגבי' הוא אפילו במל של שבת תחילה כיון דסוף כל סוף שבת זו קיל לגבי' אך בקדם ומל של שבת בע"ש דלא ניתנה שבת לדחות אצלו כלל אז מחייב ר"מ אפילו אליבא דר' יהושע ודוק

ולפי ביאורנו זה נלענ"ד לומר דהא דאמרנו דאע"ג דר"מ סבירא לי' דאם מל של שבת תחילה גם ר' יהושע מודה דחייב היינו דוקא במל של שבת בע"ש אבל אם מל של שבת תחילה בשבת גופי' כגון דמל של שבת שחרית ושל ע"ש בין הערבים אז סבירא לי' לר"מ דפטור משום דכיון דניתנה שבת לדחות אצלו פטור וביארנו זה לעיל נראה דהיינו דוקא אליבא דר' יהושע אבל אליבא דר' אליעזר סבירא לי' לר"מ שפיר דחייב ג"כ בהאי גוונא, אע"ג דסבירא לי' לר"מ דלא נחלקו ר"א ור"י אלא דוקא באחד למול בשבת וא' אחר השבת אבל בא' למול בע"ש וא' בשבת גם ר"א מודה דפטור מ"מ היינו דוקא דלא קדם ומל של שבת תחילה אבל היכא דקדם ומל של שבת תחילה מחייב ר' אליעזר, אע"ג דר' יהושע פוטר גם בכי האי גוונא, דכיון דביארנו דטעמא דפטור בקדם ומל של שבת תחילה היינו משום דנתנה שבת לדחות אצלו הוי לגבי' קולא באיסור שבת גופי' ולכך פטור וזה הסברא לא סבירא לי' אלא לר' יהושע דפוטר בכל גווני אבל ר' אליעזר דמחייב בא' למול אחר השבת וא' למול בשבת הרי לא סבירא לי' טעם זה ולא נשאר אלא טעמא דטירדא ומהאי טעמא צריך להיות חייב דכיון דמל של שבת תחילה ליכא מאי דטריד בי' וכדמפרש שם ר' אמי אליבא דר' יהושע אליבא דרשב"א כן צריך להיות אליבא דר' אליעזר אליבא דר"מ ודוק בזה. ונתיישב בדברינו אלה דברי התוס' שם בפסחים (דף ע"ב ע"א) ד"ה שקדם ומל של שבת בערב שבת וז"ל הוי מצי לפלוגי בדידי' בין קדם ומל ללא קדם אלא וכו' והקשה הלח"מ וכן מצאתי בהגהות רש"א תמיהא גדולה על דברי התוס' היכא מצי לפלוגי בדידי' בין קדם ומל ללא קדם דהא בסיפא קתני מחלוקת של ר' אליעזר ור' יהושע ואי לא קדם ומל של שבת בע"ש א"כ גם ר' אליעזר מודה דפטור דהא ר"מ סובר דמחלוקת של ר"א ור"י הוא דוקא בא' למול בשבת וא' אחר השבת אבל בא' בשבת וא' בע"ש גם ר"א מודה דפטור א"כ היכי מצי לפלוגי בדידי' הא בקדם כ"ע סבירא להו דחייב ובלא קדם כ"ע סבירא להו דפטור כמו שביארנו וזהו תמיהא גדולה ולא ראיתי נגר ובר נגר דיפרקיני', אבל לדברינו יתורץ דברי התוס' בפשטות דזאת ביארנו דאע"ג דר' אליעזר מודה בא' למול בשבת וא' בע"ש דפטור מ"מ היינו דוקא בלא מל של שבת תחילה אבל במל של שבת תחילה סבירא לי' לר"א דחייב ולר"י הא ביארנו דפטור גם בהאי גוונא אך בקדם ומל של שבת בע"ש אז מחייב ר"י א"כ אתי דברי התוס' כפשטן דמצי לפלוגי בדידי' דרישא מיירי בקדם ומל של שבת בע"ש בזה האופן כ"ע מודו דחייב דר' יהושע ג"כ מודה בזה ובסיפא מיירי דלא קדם ומל של שבת בע"ש אבל מ"מ באותו שבת מל תחילה את של שבת ואח"כ מל של ע"ש דבהאי גוונא איכא מחלוקת של ר"א ור"י דלר"א גם בהאי גוונא מחויב ולרבי יהושע בהאי גוונא פטור כיון דניתנה שבת לדחות אצלו כאשר ביארנו לעיל, ודוק כי דברי התוס' ברורים הם לפי דעתי בעזהי"ת. ולפי דברינו לעיל יתבאר נמי מה שהקשיתי בסוגיא הנ"ל דפסחים דפרכינן שם א"ה ר"מ אומר אף השוחט לשם אימורי צבור פטור אע"ג דקדים ושחטינהו לאימורי צבור ברישא והתני ר' חייא, אמר ר"מ לא נחלקו ר"א ור"י על שהיו לו שני תינוקות אחד למול ע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת דחייב על מה נחלקו על שהיו לו שני תינוקות א' למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דר"א מחייב חטאת ור"י פוטר ופירש שם רש"י ז"ל דהפירכא הוא משום דקס"ד דהטעם דברישא מחייב ר"מ משום דמיירי דקדם ומל של שבת תחילה ובסיפא מיירי דמל של אחר השבת תחילה דהא ודאי לא טעי למול את שניהן כיון דהתינוק של אחר השבת עדיין לאו זמנו לימול, הרי מזה דהיכי דשחט לאימורים ברישא ר"מ מחייב ופרכינן שם ותסברא מה התם דלא עביד מצוה פטר ר"י היכא דקא עביד מצוה מחייב פירוש מה דבסיפא דלא קעביד מצוה אעפ"כ פוטר כש"כ ברישא צריך להיות פטור, אמרי דבי ר' ינאי רישא כגון שקדם ומל של שבת בע"ש וכו' ע"כ וקשה לי מאי פריך ותסברא מסיפא לרישא הא אדרבה הדבר פשוט בטעמו כמו שפי' רש"י ז"ל דרישא מיירי דמל של שבת תחילה וסיפא מיירי דמל של אחר