שמחת החג קצא

זה טועה אלא שוגג דלא הי' לו לטעות בדבר עכ"ל) תאמר בפסח שאין לו קצבה (פירש שם רש"י ז"ל וז"ל תאמר בפסח שאין לו קצבה שהכל צריכין לכך והרי הוא רואה את אחרים הרבה עוסקין בכך וטרוד להתעסק במצות ואפילו שחט הוא פסחו כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וקסבר שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא וטעה על כך הלכך טועה בדבר מצוה הוא עכ"ל), והנה שם בסוגיא אמרינן למימרא דכל היכא דאית לי' קצבה מחייב ר"י והרי תינוקות דיש להן קצבה ותנן מי שהיו לו שני תינוקות אחד למולו אחר השבת וכו' אחר למולו בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר הרי דר"י פוטר אעפ"י דיש להן קצבה נמי ומשני א"ר. אמי הכא במאי עסקינן כגון שקדם ומל את של ע"ש בשבת דאיכא הך דשבת דטריד בי' הכא כגון שקדם ושחטינהו לאימורי ציבור ברישא פירוש דהא דפטר ר"י גבי תינוקות אע"ג דיש להן קצבה מיירי דקדם ומל של ע"ש ברישא דנמצא דבשעה שמל זה יש אחד דחובת היום עליו אבל התם מיירי דשחט לאימורי ציבור ברישא דנמצא דאח"כ כשטעה ושחט אחר לשם אימורי ציבור ליכא כבר אותו של חובת היום דדחי שבת הלכך חייב וכל זה היינו דוקא בדבר שיש לו קצבה אבל בפסח דאין לו קצבה ליכא נ"מ אם שחט הפסח קודם או אח"כ דעל כל אופנים פטור אבל מ"מ ראינו מסוגיא זאת דבדבר שיש לו קצבה דהיינו תינוקות ושחט לשם אימורי ציבור איכא נ"מ מאי דעביד קודם דהיינו אם מל אותו של שבת תחילה או שחט אותו של חובת היום תחילה אז כשמל של ע"ש אח"כ או שחט קרבנות אחרים לשם חובת היום חייב אבל אם מל של ע"ש תחילה או שחט הקרבנות אחרים לשם חובת היום תחילה פטור, והנה הרמב"ם דפסק בשני תינוקות דטעה ומל של ע"ש בשבת דפטור על כל אופנים בין דמל של ע"ש תחילה ובין דמל אותו של שבת תחילה ובקרבנות פסק דאם שחט קרבנות אחרים לשם חובת היום דחייב על כל אופנים אפילו דשחט הקרבנות האחרים לשם אימורי ציבור קודם ששחט האימורי ציבור הוא תרתי דסתרי לפי מה שביארנו וגם הוא דלא כסוגית הש"ס דפסחים שהבאנו לעיל דמבואר שם דאיכא חילוק בין דעביד דחובת היום תחילה לעביד מה שטעה קודם ודוק

והנה מה שכתב הכס"מ דהא דכתב הרמב"ם וכן אם שחט יתר על חובת היום דחייב חטאת היינו הפירוש דשחט קרבנות אחרים לשם קרבנות של חובת היום לענ"ד אין דברי הרמב"ם סובלים פירוש זה דמשמעות דשחט יתר על חובת היום משמע דהיינו דהי' צריך רק למוסף אחד לקח ושחט שני מוספין או שני תמידין בבוקר אבל לא שלקח קרבן אחר והקריב לשם קרבן זה דבגוונא זה לא מיירי הרמב"ם כלל ויכול להיות דבגוונא זה סבירא לי' להרמב"ם דפטור משום דהא עביד מצוה דהא הקרבן כשר והרמב"ם דמחייב חטאת בשחט יתר על חובת היום מיירי דלקח בהמה בעלמא ולא קרבן אחר ושחט לתוספת על חובת היום דאז בודאי חייב דכיון דפסול לגמרי ודוק. אך מ"מ קשה לומר דהרמב"ם פסק כר"מ דשחט לשם אימורי ציבור פטור דא"כ הי' לנו ג"כ להשמיענו דין זה ובכלל קשה מזה למה לא הביא הרמב"ם דין זה דשחט לשם אימורי ציבור אי חייב או פטור ובדברינו להלן אי"ה יבואר זה

והנה לפענ"ד יש להעיר בדברי הרמב"ם הנ"ל אך כדי להקל על המעיין נביא מקודם תוכן סוגית דשבת (דף קל"ז ע"א) ודפסחים (דף ע"ב ע"א) ונבאר מה שיש לדקדק בהן, דהנה שם בשבת מבואר דבהך פלוגתא של ר' יהושע ור' אליעזר איכא מחלוקת של תנאים אליבייהו דר"ש בן אלעזר סובר דלא נחלקו ר' אליעזר ור"י על מי שהיו לו ב' תינוקות למול אחד בשבת וא' אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דחייב על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול בערב שבת וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת שר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר ור"מ סובר דלא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת דפטור משום דהא עכ"פ עביד מצוה על מה נחלקו על מי שהיו לו שני תינוקות למול א' בשבת וא' למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דר"א מחייב חטאת ור"י פוטר משום דהי' טרוד בטירדא דמצוה, והנה שם בסוגיא מביא עוד ברייתא תני ר' חייא אומר הי' ר"מ לא נחלקו ר"א ור"י על מי שהיו לו ב' תינוקות למול א' בע"ש ואחד למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת שהוא חייב על מה נחלקו על מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול בשבת וא' למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת דר"א מחייב חטאת ור"י פוטר ופרכינן שם השתא ר"י סיפא דלא קעביד מצוה פוטר רישא דקעביד מצוה מחייב אמרי דבי ר' ינאי רישא דמחייב ר"י מיירי בקדם ומל של שבת בע"ש דלא ניתנה שבת לדחות אצלו סיפא ניתנה שבת לדחות אצלו ע"כ, והנה זאת מבואר למאן דמעיין בה בסוגיא דברייתא דתני ר' חייא לא פליג על הך ברייתא דלעיל דר"מ אומר דהיכא דהיו לו שני תינוקות א' למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל את של ע"ש בשבת דר"א ג"כ מודה לר"י דפטור דזאת בודאי גם הברייתא דתני ר"ח מודה בזה אך הברייתא דתני ר"ח מוסיף וקמשמע לן דבד"א דבהאי גוונא מודה ר"א לר"י דפטור אלא בלא קדם ומל של שבת בע"ש דניתנה שבת לדחות אצלו להך תינוק דזמנו בשבת אבל אם קדם ומל את של שבת בערב שבת דאז אדרבה מודה ר"י לר"א דחייב משום דאז לא ניתנה שבת לדחות אצלו כלל ודוק. וכן פירשו האחרונים ז"ל

אך לכאורה נסתפקתי בהאי סוגי' בהא דמשני ר' ינאי דלכך מחייב ר"מ אליבא דר"י נמי בא' למול בע"ש וא' למול בשבת ושכח ומל של ע"ש בשבת אע"ג דעביד מצוה והרי בסיפא דלא עביד מצוה פוטר ומוקי ר"י דרישא מיירי בקדם ומל של שבת בע"ש נסתפקתי בזה אם דוקא קאמר ר' ינאי בקדם ומל של שבת בע"ש דאז מחייב ר' יהושע אבל בקדם ומל של שבת בשבת אע"ג דבשעה שמל של ע"ש כבר הי' של שבת מהול ולא ניתנה עוד שבת לידחות אצלו אעפ"כ פטר ר' יהושע משום דעכ"פ ניתנה השבת של היום לדחות אצלו מעיקרא או נימא