שמחת החג קעח

בזריקת הדם רק ירד מיד דעל אימורין של קדשים קלים כאלו דאין עומדין בודאי למזבח לא נתן בהם הדין דלא ירדו אך אח"כ כשנזרק דמו הוי ככל קרבן דמקריב האימורין לאחר זריקה והראב"ד מפרש כפירוש רש"י ז"ל דירדו לאחר זריקת דמו של אידך. והנה שם בכס"מ דין י"ג באמצע הדברים וז"ל וכתב הראב"ד והוא שזורק דם האחר וכו' ומבואר הוא בדברי רש"י שכתבתי ואין מזה השגה על רבינו שלא כתבו שהוא העתיק דברי הגמרא כמנהגו עכ"ל הכס"מ שם הרי מזה שהכס"מ הסיב דעת הרמב"ם לדעת הראב"ד ואחר נשיקות עפרות לו נראה שדעתנו בדעת הרמב"ם הוא עיקר ואמת ודוק, וגם דעת הראב"ד בדעת הרמב"ם הי' כדעתנו ועל זה השיגו משום דהראב"ד ז"ל סבירא לי' כפירוש רש"י ז"ל ודוק. ולפי שיטת רש"י ז"ל מוכרחין לומר דהסוגיא דמעילה פליג על הסוגיא דזבחים לפי מה שביארנו לעיל דמהסוגיא דזבחים משמע דהלא ירדו דעולא הוא ככל לא ירדו דהש"ס או דנאמר דהסוגיא דזבחים אזלא אליבא דר"ש כמו שביארנו לעיל

ומה שנראה לי בעיקר קושיתי אמאי לא מועלין באימורי קדשים קלים כיון דפסקינן דאם עלו לא ירדו, הוא: דהנה יש לחקור הא דאמרינן דאם עלה לא ירד אם הוא הדין בהפסול גופי' דהיינו אע"ג דנפסלה להקרבה מ"מ הפסול הוא דוקא דלא יעלה על המזבח אבל אם עלה לא ירד ומותר להקריב והוי כמו בכל מקום דין דלכתחילה ובדיעבד דלכתחילה פסולה ובדיעבד אם עלו כשרה להקריבן או דנימא דבאמת הוא פסול גמור אך הא דאמרינן דאם עלה לא ירד הוא דין במזבח פירוש דאם עלה על המזבת, המזבח נותן בו דין קדושה דקלטו מזבח ולא תרד אבל עצם הפסול הוא פסול גמור דלא להקריבה בשום אופן שיהי'. והנה הא דאמרינן בריש מעילה דאם אמרינן דעלה לא ירד מועלין בו מדאורייתא תלוי' לכאורה בחקירתנו זאת דהנה אם נימא דהא דעלה לא ירד הוא דין בהפסול גופי' דהפסול לא הי' אלא לפסול אותה לכתחילה מלעלות על המזבח שייך שפיר לומר כיון דפסול קלוש הוא אינו יכול להוציא מידי מעילה אבל אי נימא דהפסול הוא בעצם הוא פסול גמור, דפסול הקרבן להקרבה מכל וכל אך הא דלא ירד הוא משום דהמזבח נותן קדושה בהקרבן דיכול להקריבה דקלטו מזבח לפי צד זה לא מבעי' קודם שעלה על המזבח בודאי לא שייך לומר דאית בי' דין מעילה כיון דהוי פסול גמור כמו הפסולין דעלה ירד דליכא מעילה דהא דלא ירד כאן לאו משום דהפסול הוא קלוש רק דהמזבח נותן לו דין קדושה ומה לי בזה דאם יעלה לא ירד אבל עכ"פ קודם שעלה הוא פסול ובפסול ליכא דין מעילה לכן נראה לפי צד זה דקודם שעלה בודאי ליכא עליו דין מעילה אלא אפילו לאחר שעלה דדין הוא שלא ירד נמי יכולין לומר דקדושת הקרבה כזו דהמזבח נותן בהקרבן ליכא בו דין מעילה דלא הוי בזה קדשי ד' ובפרט דיכולין לומר דהקדושה שהמזבח נותן בהקרבן לא נקלט בהקרבן בעצם דהא חזינן דאם ירד לא יעלה רק הוא דין קלטו מזבח דהיינו כל זמן שהקרבן נמצא ברשות המזבח יש עליו קדושה שיכולין להקריבו ועל קדושה כזו יכולין לומר דליכא בזה קדושת מעילה וכל זה הוא אי נימא דהפסול הוא פסול גמור אבל אי נימא דהא דאם עלה לא ירד הוא משום דהפסול הוא קלוש דאינו נפסל אלא לכתחילה לקרב אבל בדיעבד אם עלה נקרב בזה שייך שפיר לומר דאית בי' דין מעילה משום דכיון דהיתה בו קדושת מעילה רק דמה דנפסל מפקיעו מידי מעילה יכולין לומר איזה פסול מפקיע מידי מעילה רק פסול גמור אבל פסול כהאי דאם עלה לא ירד אינה מפקיע מידי מעילה ולא איכפת לן בזה מה שירד לא יעלה כיון דסוף כל סוף הפסול הוא קלוש דהא אם עלה בחזרה לא ירד ופסול כזה אינו יכול להפקיע מידי מעילה ודוק. וכיון שבאנו לכאן ממילא ניחא קושיתנו שהקשינו מהסוגיא דזבחים מהא דאימורי קדשים קלים אין מועלין בהן אעפ"י דאם עלו לא ירדו משום דלא דמי לכל הפסולין דעלו לא ירדו דאית בהו מעילה דהתם כיון דכבר הי' בהן קדושת מעילה רק דנפסלו וצריך הפסול להפקיע מידי קדושת מעילה שייך שפיר לומר בזה דפסול קלוש כזה דעלה לא ירד אינו מפקיע מידי מעילה אבל התם באימורי קדשים קלים קודם זריקה דלא היתה בהן עדיין מעולם קדושת הקרבה ומעילה אך מה דלא ירדו הוא בודאי משום דהמזבח נותן באימורין קדושה דלא ירדו בזה לא מבעי' דקודם שעלו על המזבח דליכא בהו מעילה משום דנהי דבעת שיעלה על המזבח יתן בהן המזבח קדושת הקרבה אבל לע"ע דלא עלו ולית בהן עדיין קדושת הקרבה מהיכא תיתי יהי' בהן קדושת מעילה אך אפילו שעלו דהדין הוא דלא ירדו משום דהמזבח נותן קדושת הקרבה באימורין מ"מ יכולין למבעי' אם בקדושה כזו איכא בהו מעילה או לא כדביארנו לעיל ודוק. וזהו בעית הש"ס דזבחים ועל זה פשיט דעל קדושה כזו ליכא מעילה וכל זה היינו דוקא באימורי קדשים קלים קודם זריקה דלא היתה בהן מעולם קדושת הקרבה אבל בהש"ס דמעילה דאיירינן שם בפסולי קדשים דהיתה בהן כבר קדושת מעילה אך הפסול מפקיע מידי מעילה בזה יכולין לומר דמשום הא דעלה לא ירד הוי הפסול פסול קלוש כצד הא' של חקירתנו לכן שייך בהו שפיר מעילה ודוק

ונראה דבחקירתנו שחקרנו אם הא דעלה לא ירד אם הוא מטעם דהפסול הוא פסול קלוש או מטעם דהמזבח נותן קדושה בהקרבן נראה דתלוי בזה מאיזה ילפותא ילפינן דעלה לא ירד דהנה (בדף פ"ג, ע"א) שם במתניתין משמע דילפינן ממה שנאמר היא העולה על מוקדה ופירש שם רש"י ז"ל ד"ה היא העולה וז"ל דבר שהוא למוקד ועולה היא בהווייתן יהא ולא ירד ותוס' שם פירש דלא ילפינן מהיא רק דילפינן מרישא דקרא מזאת תורת העולה עיי"ש וכן פירש שם רש"י ז"ל (דף כ"ז ע"ב) ד"ה זאת היא העולה וז"ל הרי אלו ג' מיעוטין לפי שבא המקרא הזה ללמדנו על הפסולין למזבח שעלו דלא ירדו דילפינן מעולה על מוקדה על המזבח כל הלילה משעלה על מוקדה תהא שם כל הלילה לפיכך מיעט לך בו ג' מיעוטין למעט ג' פסולין עכ"ל. הרי לך בפירוש דהא דילפינן דכל הפסולין שעלו על המזבח לא ירדו ילפינן מעולה על מוקדה כל הלילה משעלה