שמחת החג קלד

והנה אם חמשה תובעין אותו ממין ואמר לא לך ולא לך וכו' אפילו נימא דהוי כללא ולא חשיב אלא כאילו אמר שבועה אחת על כולן אבל מ"מ נראה דתלי' בחקירתנו שחקרנו דלפי צד הב' של חקירתנו יהי' מחויב על כל אחד ואחד אפילו נימא דלא לך ולא לך הוי כללא ולא הוי כאומר שבועה לכל אחד ואחד דהנה אם נימא דעיקר חיוב הקרבן הוא משום שבועת שקר אך תנאי הוא דאינו מחויב משום שבועת הפקדון אלא א"כ דיכפור ממון בשבועתו אבל מ"מ החיוב הוא על שבועת שקר שנשבע אתי לפי זה שפיר דאי נימא דלא לך ולא לך הוי כללא ולא הוי כאילו אמר שבועה לכל אחד ואחד לכן אינו חייב אלא אחת משום דליכא כאן שבועת שקר כ"א פעם אחד אבל אי נימא כצד הב' דהחיוב של שבועת הפקדון הוא משום כפירת הממון אך בלא שבועה לא הוי כפירת הממון כפירה להתחייב קרבן עלי' אך אם נשבע לאלם הכפירה נתחייב אז בקרבן על כפירתו א"כ הכא נמי כיון דאמר לא לך ולא לך הרי יש כאן כפירות הרבה ונהי דלא הוי אלא כאילו אמר שבועה אחת אבל מ"מ כיון שחיזק הכפירות שכפר בשבועה דהא השבועה שנשבע קאי על כל הכפירות שכפר ונמצא דהוי כפירות גמורות לאיחיובי קרבן עלייהו לכן אתי לפי צד חקירה זו דבשבועה לא לך ולא לך יהי' מחויב על כל א' וא' אפילו נימא דהוי כללא ודוק. וזאת לא שייך למימר דכיון דלא הוי אלא כאילו אמר שבועה פעם אחד ממילא לא קאי השבועה אלא על הכפירה הראשונה והשאר כפירות הוי כפירות בלא שבועה כלל דלא משמע בש"ס דא"כ לא שייך הלשון כללא דאמר הש"ס דהלשון כללא הוא דהוי כאילו אמר שבועה שאין לכם בידי ובלשון זה בודאי קאי השבועה. על כולם אך באומר שבועה שאין לכם בידי שפיר מחויב רק אחת משום דליכא אלא שבועה אחת וכפירה אחת אבל אם אמר שבועה לא לך ולא לך דאיכא כפירות הרבה בודאי יתחייב על כל כפירה וכפירה אם נימא דהחיוב הוא על הכפירות ודוק

אך לפי זה תקשה מהסוגיא דקדושין הנ"ל דמוקי מתניתין דהתקדשי לי בזו ובזו דאם יש שוה פרוטה בכולן מקודשת כר"ש דסבירא לי' דבשבועות כהאי גוונא מחויב רק קרבן אחד ולפי דברינו הא יכול לאוקמי. שפיר אפילו כרבנן דר"ש דסבירא להו דבשבועה לא לך ולא לך מחויב על כל אחת ואחת ואעפ"כ יודו הכא דהתקדשי לי בזו ובזו הוי כללא והא דמחייב התם על כל אחת ואחת מטעמא אחרינא הוא משום דסבירא להו דהחיוב הוא על הכפירות כמו שביארנו

אך נראה דהנה שם בשבועות (דף ל"ח ע"א) מפרש שם ר' יוחנן גבי מחלוקת של ר"מ ור"י ור"ש גבי שבועה לא לך ולא לך דר"מ סובר דהכל הוי פרטא בין דאמר שבועה לא לך לא לך בלא ו' ובין דאמר שבועה לא לך ולא לך בו' מחויב על כל אחת ואחת עד שיאמר שבועה שאין לכם בידי ור' יהודה סובר דאם אמר בו' שבועה לא לך ולא ל הוי פרטא ואם אמר בלא ו' הוי כללא נמצא דלפי דברי ר' יוחנן דר"מ סובר דהכל הוי פרטא עד שיאמר שבועה שאין לכם בידי ור"ש סובר דהכל הוי כללא עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד ור' יהודה מפליג בין אמר בו' או לא אמר בו' דאם אמר שבועה לא לך ולא לך בו' הוי פרטא ואם אמר שבועה לא לך שבועה לא לך בלא ו' הוי כללא ועיין שם בתוספות שגורסין שם כן בדברי ר' יהודה עיי"ש. והנה בדברי ר"י שמחלק בין אמר בו' ללא אמר בו' ליכא למימר דסברתו דאם אמר שבועה לא לך ולא לך דמחויב על כל אחת ואחת הוא כמו שביארנו משום דסבירא לי' דהחיוב הוא על הכפירות דאם כן אפילו אמר שבועה לא לך לא לך בלא ו' נמי יחייב על כל אחת ואחת אלא ודאי מוכרחין לומר דטעמא דמחייב בלא לך ולא לך על כל אחת ואחת הוא משום דאמרינן דהו' מוסיף שבועה והוי כאילו אמר שבועה לכל אחד ואחד וכל זה לא שייך אלא אם אמר בו' אבל אם אמר בלא ו' לא הוי אלא כאילו אמר פעם אחד שבועה והגם דהשבועה קאי על כל הכפירות כמו שביארנו מ"מ סבירא לי' דאינו חייב אלא אחת משום דסבירא לי' כצד הא' של חקירתנו דהחיוב הוא על השבועה שנשבע לשקר ולא על כפירת הממון וכל זאת מוכרחין לומר דוקא לר' יהודה דמפליג בין אמר בו' ללא אמר בו' אבל לר"מ דלא מפליג וסבירא לי' דבין אם אמר בו' ובין אם לא אמר בו' מחויב על כל אחת ואחת יכולין לומר שפיר דטעמא הוא כמו שביארנו דלאו משום דסבירא לי' דהוי פרטא והוי כאילו אמר שבועה לכל אחד ואחד אך דהטעם הוא משום דסבירא לי' דהחיוב הוא בעד הכפירות ונהי דלא הוי אלא כאילו נשבע רק פעם אחד מ"מ מחויב על כל או"א כדאמרן וטעמא דר"ש דפליג וסובר דבין בו' ובין בלא ו' הוי כללא ואין חייב אלא אחת צריכין לומר דפליג על תרווייהו דהא דסבירא לי' לר' יהודה דאם אמר בו' הוי כאילו אמר שבועה לכל אחד ואחד פליג וסובר דלא הוי כאילו מוסיף שבועה לכל או"א והא דסובר ר"מ דאפילו בלא מוסיף שבועה נמי יחייב לכל או"א משום דהחיוב הוא על הכפירה על זה ג"כ פליג וסובר ר"ש דהחיוב של קרבן שבועת הפקדון הוא בעד שבועת השקר ולא בעד כפירת הממון וכיון דליכא כאן כ"א שבועה אחת לכן אינו מחויב אלא קרבן אחד ודוק

והנה הא דכתבנו דהא דר"מ אית לי' דבין בו' ובין בלא ו' הוי פרטא ומחויב על כל אחת ואחת לאו משום דסבירא לי' דהוי כאילו אומר שבועה לכל אחד ואחד אך הטעם הוא משום דהחיוב הוא בעד הכפירות והכפירות הם מיוחדין לכל אחד ואחד לכאורה מדברי ר"מ גופי' אין שום הוכחה לזה דיכולין לומר דר"מ פליג על ר"י בהא גופי' דר"י סובר דלא לך בלא ו' לא הוי כאומר שבועה לכל אחד ור"מ סובר דהוי כאומר שבועה לכל או"א אך דיש קצת דוחק לפרש דפליגי בלשון ולא בסברא כמו שביארנו אך נראה דיש הכרח לפרש כן מצד אחר דהנה לכאורה קשה דרבי שסתם המשניות האיך סתים בשבועות כר"מ דחייב על כל או"א ובקדושין סתים כר"ש דבזו ובזו הוי כללא ודי רק בשוה פרוטה בכולן והכס"מ בפ"ד מהל' נדרים הרגיש בזה אלא ודאי מוכרחין לומר דליכא סתירה כלל בזה משום דר"מ