שמחת החג קיז

נזיר עולם לנזיר שמשון ולא חשיב דאיכא בינייהו שאלה דבנזיר עולם מהני שאלה ונזיר שמשון ליתי' בשאלה משום דסוגיא זו דסבירא לי' דנזיר שמשון הוי מטעם נדר הוי כנדר בעלמא ומהני שאלה וסוגיות חלוקות בדבר כאשר נבאר לקמן. אך נראה דיש לומר סברא אחרת בדבר הא דלא מהני שאלה בנזיר שמשון דיהי' שייך לומר ג"כ אפילו נאמר דנזיר שמשון הוי דין נדר והוא כיון ששמשון לא הי' יכול להשאל על נזרו ובע"כ הי' מוכרח להיות נזיר עד יום מותו לכן כל המקבל עליו נזירות שמשון הוי כאומר עד יום מותי אהי' נזיר ונראה לי לכאורה לחדש דאם אמר עד יום מותי אהי' נזיר לא מהני שאלה דנהי דביארנו לעיל דתנאי בנדרים דלא יהני שאלה לאו כלום הוא אבל היכא דאמר דעד יום מותי אהי' נזיר שאני משום דדמי לדינא דבר, פדא בנדרים (דף כ"ח ע"ב) דאם אמר נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו דאמר בר פדא פדאן חוזרות וקודשות פדאן חוזרות וקודשות עד שיקצצו ועיי"ש בהר"ן ד"ה אמר בר פדא וז"ל שם באמצע הדברים ,,אלא כיון דאמר עד שיקצצו הרי הוא כאומר בפי' הרי נטיעות האלו קרבן מעתה וקרבן לכשיפדו כל זמן שלא יקצצו" עיי"ש הרי דכתב הר"ן בפירוש דאם אמר הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו הוי כאומר בפירוש שלאחר שיסתלק הקדושה מאיזו סיבה שהיא דהיינו ע"י פדיון חוזר ומקדשה ולכאורה משמע דאם יסתלק הקדושה ע"י שאלה נמי כן שחוזר ומקדשה דמאי שנא נמצא לפי זה דהא דאמר בר פדא פדאן חוזרות וקודשות לאו דוקא פדאן אלא אפילו שאל על הקדישו נמי חוזרות וקודשות כן נראה לי לכאורה לומר ולפי זה נראה לי דהמקבל עליו נזירות שמשון כיון דשמשון בעצמו לא הי' יכול להשאל על נזרו האומר הריני נזיר שמשון הוי ג"כ כאומר קונם עלי שתיית יין ותגלחת עד יום מותי ולא גרע מהאומר הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו דאמרנו דלא מהני שאלה מטעם סברת הר"ן משום דהוי כמקדיש עוד פעם ג"כ לאחר שתסתלק הקדושה הראשונה א"כ הכא נמי כיון דאומר עד יום מותי אהי' נזיר הוי נמי כמקבל עליו נזירות אחר שתסתלק נזירותו הראשונה דמאי שנא דאין סברא לכאורה לחלק בזה דהוי דומה בדומה ולא דמי להאומר הריני נזיר עולם דמהני שאלה דנהי דקיבל נזירות לעולם אבל אעפ"כ לא קבל עליו אלא פעם אחד נזירות לעולם לכן כשנשאל על נזירותו ונסתלקה הנזירות אין מה לחול אבל האומר אהי' אסור ביין ותגלחת עד יום מותי קבל עליו הנדר פעמים אין מספר דאפילו אחר שיסתלק הנדר הראשון יחול השני וכן לאחר השני השלישי וכן לעולם כמו דינא דבר פדא דכתב הר"ן דהוי כמקדיש פעמים אין מספר הכא נמי כן ודוק. ואפילו האומר הריני נזיר כאבשלום אע"ג דאבשלום הי' נזיר עד יום מותו מ"מ לא דמי לעניננו משום דהתם באבשלום אינו נכלל בלשון דיהי' נזיר עד יום מותו משום דאבשלום לא הי' מוכרח להשאר נזיר עד יום מותו אבל האומר הריני כשמשון דשמשון הי' מוכרח להשאר נזיר עד יום מותו אמרינן דהאומר הריני נזיר שמשון הוי כאומר הריני אסור ביין עד יום מותי והוי דינא דבר פדא דפדאן חוזרות וקודשות. ויכולין לומר דזהו הפירוש בדברי הרמב"ם במה דכתב דהא דנזירות שמשון לא מהני שאלה משום דנזירות שמשון לעולם היתה והקשינו נהי דנזירות שמשון היתה לעולם אבל מי שמקבל נזירות אמאי לא להני שאלה הא תנאי דלא להני שאלה לאו כלום הוא אבל לדברינו יכולין לומר דזהו כוונת הרמב"ם כיון דנזירות שמשון היתה לעולם א"כ המקבל עליו נזירות שמשון הוי נמי כמקבל לעולם והיינו כדאמרן דמקבל עליו מיד נזירות ג"כ לאחר השאלה ודוק. אך בעיקר החדוש שחדשתי בדינא דבר פדא דאמר פדאן חוזרות וקודשות דה"ה שאלה נמי דאם שאל על נזרו נמי חוזר ונקדש מאותו הטעם שכתב הר"ן דהוי כחוזר ומקדש יש לשדוי' בי' נרגא דיש לחלק בין פדי' לשאלה משום דפדי' אין יכול לסלק אלא קדושה אחת בלבד לכן לאחר פדי' חוזרות וקודשות אבל שאלה הרי יכול להשאל על כל הנדרים בב"א לכן אם שאל אינן חוזרות וקודשות כלל אבל באמת לאו קושיא היא משום דכיון דכתב הר"ן דהוי כאומר הרי הנטיעות האלו קרבן מעתה וקרבן לכשיפדו נמצא דהוי נדרים מיוחדים ואנן קיי"ל דאין שואלין על הנדר קודם שיחול לכן לא שייך כאן שאלה כלל רק על הנדר הראשון לכן שייך שפיר לומר דחוזרות וקודשות כמו בפדי' ודוק. ובסמוך נבאר אי"ה דיש לכאורה סתירה מדברי הר"ן דכאן לדברי הר"ן בתשובה

ובדברינו זה יהי' ניחא ג"כ מה דהקשו התוס' נזיר (דף ד' ע"א) ד"ה מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם דהקשו שם התוס' דלחשוב נמי מה דנזיר עולם איתי' בשאלה ונזיר שמשין ליתי' בשאלה אבל לדברינו ניחא דכיון דביארנו דכל הטעם דלא מהני שאלה בנזיר שמשון הוא מטעם שחל נזירות חדשה עליו לאחר השאלה נמצא באמת דגם דנזיר שמשון איתי' בשאלה ומה דחל עליו נזירות חדשה לאחר השאלה לא שייך למיתני דגבי נזיר עולם אם יקבל עליו נזירות אחר השאלה נמי יהי' הדין כן ולא הוי זאת חומרא בדין נזירות שמשון דעל נזירות העיקרית מהני שאלה כמו בכל הנזירות ודוק. ובגוונא זאת יש לישב ג"כ מה דהקשו האחרונים ביבמות (דף ה') שם אלא מנזיר מ"ט לא גמרינן שכן ישנו בשאלה והקשו דעכ"פ ליליף מנזיר שמשון דליתי' בשאלה אבל לדברינו ניחא דגם נזיר שמשון איתי' בשאלה אך דחל נזירות חדשה אבל עכ"פ עיקר הנזירות איתי' בשאלה נמצא דבזה נזיר שמשון דמי לשאר נזירות ומה דחל נזירות לאחר השאלה הוא משום דכך קיבל עליו ולא נחשב זאת לחומרא בעיקר הנזירות ודוק. ובאלה הדברים נראה דיש לישב נמי מה דראיתי בספר אורח מישור נזיר (דף י"ד ע"א) דהקשה על הא דמשמע דנזיר שמשון ליתי' בשאלה מהא דאיתא בעירובין (דף ל') מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין ואילו לנזיר ביין לא פליג מ"ט אפשר למתשיל על נזירותו ע"כ והקשה נזיר שמשון מאי איכא למימר דהא לא אפשר לאיתשולי וליכא למימר דלא מיירי כאן מנזיר שמשון הביא שם ראי' דהיכא דקתני במתניתין סתם נזיר מיירי ג"כ בנזיר שמשון נמי עיי"ש בא"מ. ולפי דברינו