שמחת החג קטז

בהא תלי' דבאמת לא היתה הלכה מפורשת לנזיר שמשון וגם לנזיר עולם אך מדחזינן לשמואל הרמתי וכן לאבשלום דהוו נזירי עולם וכן ראינו בשמשון דהי' נזיר שמשון ש"מ דניתנה הלכה לזה אך אתא שמואל ואסמכו אקרא וכן הכא בשמשון אתא שמשון ואסמכי' אקרא כמו דמצינו בש"ס כמה פעמים אתא יחזקאל ואסמכי' אקרא לכן ר"ש סובר דלא היתה הלכה כלל לנזירות שמשון ונזירות שמשון בעצמו היתה הוראת שעה לשמשון בעצמו דהא המקבל נזירות שמשין הוי מתפים בדבר האסור ואין מתפיסין בדבר האסור ור"י כיון דאית לי' בעלמא דמתפיסין בדבר האסור יכול למילף שפיר משמשון דאיכא הלכה דנזירות שמשון כמו דילפינן משמואל הרמתי דאיכא דין דנזיר עולם ואתי שפיר לפי זה מה דמוכרח לומר דר"י אית לי' דמתפיסין בדבר האסור ודוק

והנה האחרונים נתקשו בזה דמשמע מהסוגיא דנזיר, (דף י"ד ע"א) וכן מהסוגיא דמכות (דף כ"ב ע"א) דנזיר שמשון ליתא בשאלה מאי שנא נזיר שמשון משאר דיני נזירות ונדרים והקדש דמהני בהו שאלה. והנה הרמב"ם שהבאתי לעיל כתב הטעם דלא מהני שאלה בנזירות שמשון משום דנזירות שמשון לעולם היתה והקשו האחרונים מה לי דנזירות שמשון לעולם היתה הוא משום דנזירות שמשון היתה על ידי מלאך אבל הוא המתפיס בשמשון דנזירותו הוא ע"י פיו אמאי לא להני שאלה ולא שייך למימר כיון דשמשון גופי' לא הי' יכול להשאל לכן המתפיס בשמשון הוי כאילו התנה דלא להני שאלה דהא אפילו התנה בהדיא דלא להני שאלה על נדרו נמי מהני כדפסקינן בש"ע יו"ד סי' רכ"ט סעי' ז' בהדי'. והנה רש"י ז"ל במכות (דף כ"ב ע"א) ד"ה בנזיר שמשין כתבו וז"ל ע"י מלאך קיבל נזירות עליו דההוא אין לו שאלה דציווי של מעלה הוא עכ"ל והקשו בזה ג"כ מה לי בזה דשמשון בעצמו לא הי' יכול להשאל משום דנזירותו ציווי של מעלה הוא אבל עכ"פ מי שתיפס בשמשון שנדרו הוא על פיו למה לא להני שאלה דבין אם נאמר כצד של חקירתנו דנזירות שמשון הוא דין נזירות מיוחדת כמו נזיר סתם ונזיר עולם וכש"כ אם נאמר שנזירות שמשון הוא דין נדר בעלמא אבל עכ"פ שאלה צריך להיות מהני

ולענ"ד נראה לפרש דברי רש"י ז"ל בהא דנתקשיתי דאם נימא דנזירות שמשון הוא דין נזירות כמו נזיר סתם ונזיר עולם והיסוד לדין נזירות שמשון הוא נזירות של שמשון בעצמו קשה לי האיך מצינו שהדבקו המלמד יהי' אינו דומה לדבר שלמדין ממנו דכל נזירות שמשון שאנו מקבלים הוא דין של קדושת פה כמו כל נדרים ודין נזירות של שמשון בעצמו שהוא האב והיסוד לכל נזירות שמשון הי' ממין קדושה אחרת שהקדישו אותו מן השמים ובוודאי דין נזיר עולם שאנו למדין משמואל הרמתי ומאבשלום דומה לכל הפרטים בדינו לכל נזירי עולם ובנזירות שמשון יהי' דין נזירותו שאני מנזירות של שמשון בעצמו. ומה שנראה לי לחדש בזה הוא דבאמת שאני קדושת נזירות שמשון משאר דיני נזירות ונדרים שאנו מקבלים דבכל דיני נזירות ונדרים הקדושה שחל בשביל הנדר או הנזירות בא מחמת פיו ולכן מהני שאלה אבל בנזירות שמשון קדושת הנזירות שחל עליו לא בא מחמת פיו כי בפיו הוא מגלה רק דעתו ורצונו שהוא חפץ בקדושת נזירות שמשון וההלכה ניתנה שמי שחפץ בקדושת נזירות שמשון מקדשין אותו מן השמים כמו שמשון בעצמו נמצא לפי זה שכל נזיר שמשון כהיום דומה בקדושתו לנזירות שמשון בעצמו ומוכרחין לומר כן משום דכל היסוד לנזירות שמשון הוא נזירות שמשון בעצמו וכמו דשמשון לא באה קדושתו על ידו כמו כן כל המקבל עליו נזירות שמשון לא בא קדושתו על ידי פיו כי אם מהשמים מטילין עליו קדושה ובפיו הוא רק מגלה דעתו ורצונו שחפץ בקדושה ההיא ולכן לא מהני שאלה על נזירות שמשון משום דשאלה לא מהני אלא היכא דהקדושה באה מחמת פיו אבל היכא שמן השמים הקדישוהו על זה לא מהני שאלה ועל הגילוי דעת במה שגילה שהוא חפץ בקדושה של נזירות שמשון לא שייך שאלה משום דהגילוי דעת לאו מידי עבד בחיוב ודוק. וזהו כוונת רש"י ז"ל במה שכתב דלכך לא מהני שאלה בנזירות שמשון משום דשמשון ע"י מלאך קבל עליו נזירות והקשינו מה לי בזה ששמשון קיבל נזירותו ע"י מלאך אבל מי שנודר היום בנזירות שמשון דקדושתו הוא ע"י פיו למה לא מהני שאלה אבל עתה לפי דברינו ניחא דכוונת רש"י ז"ל הוא כיון דקדושת נזירות שמשון בעצמו לא בא ע"י פיו כי אם ע"י מלאך מוכח מכאן דכל דיני נזירות שמשון שלמדין משמשון הוא כן דהקדושה לא בא מחמת פיו כי אם ע"י מלאך דאין סברא לומר דנזירות שמשון בעלמא יהי' שאני מקדושת נזירות שמשון בעצמו ולכן לא מהני שאלה ודוק

ובזה יהי' ניחא דברי רש"י שם במכות ד"ה נזיר שמשון בר טמוי' למתים הוא וז"ל רש"י ז"ל שם כלום אסור הוא להטמא למתים אדם שמקבל נזירותו ע"י מלאך הא אמרינן במס' נזיר (דף ד' ע"ב) שמשון הותר לטמא למתים וכו' והקשה השיורי קרבן בירושלמי נזיר (דף ד') דפוס רא"ם הל' ב' ד"ה מ"ט וז"ל ותימא מאי שייאטא דמלאך הכא וודאי כוונת הש"ס בנזיר שקיבל על עצמו נזירות שמשון איירי ופריך נזיר שמשון בר איטמוי' למתים וכו' ובאמת גם מלשון רש"י בעצמו משמע בהדיא דמיירי בנזיר בעלמא ולא בשמשון גופי' וא"כ תקשה קושיתו מה ענין אדם שמקבל נזירותו ע"י מלאך למקבל נזירות שמשון ולפי דברינו ניחא דרש"י ז"ל סבירא לי' דכל, המקבל נזירות שמשון הוי כמקבל נזירותו ע"י מלאך ולא ע"י פיו כמו שביארנו ודוק

אך כל זה אתי שפיר רק אי נימא דנזירות שמשון הוא דין של נזירות ולא של נדר אבל אי נימא דדינא של נזירות שמשון ליכא כלל אך הא דהאומר הריני נזיר שמשון דהוי נזיר הוא משום דהוי כנדר בהתפסה בעלמא א"כ לא שייך למימר כל מה שאמרנו דהא לא ניתנה כלל דין של נזירות שמשון למימר דמן השמים מטילין עליו קדושה ובע"כ מוכרחין לומר לכאורה דאי נימא דנזירות שמשון הוי מטעם נדר דמהני שאלה וסוגיא דנזיר הנ"ל דמשמע מינה דסבירא דנזיר שמשון הוי מטעם נדר כאשר אבאר אי"ה סבירא לה דמהני שאלה בנזירות שמשון ויתורץ בזה קושית התוס' שהקשה על מתניתין דקתני מה בין