שמחה לאיש צו

מטעם אחר וכיון שנהגו לכתוב בשאר השטרו' שלא ישמט להכי נכתב כאן לשון זה להודי' שאם חסר שום דבר לזכו' היתומים הנהוג לכתוב בשאר שטרות שיחשב כאן כאלו נכתב יעש"ב. וא"כ מצאנו ראינו אילן גדול לסמוך עליו לנ"ד ואפי' אם כתוב בשטר וקנינא מיניה כחומר כל תנאים וקנינין העשוים כתחז"ל לבד בלתי שום תוספת פסק הרא"ש ז"ל והבי"ד הכור ז"ל בח"מ סי' רמ"א לענין שטר שלא עשו בו תנאי כפול דשפיר מהני וכן פסק מרן ז"ל בש"ע בסי' הנז' ס"ק י"ב: גם המרדכי פ' מי שמת הביא משם רבינו ברוך דאף דהאומר לחבירו ידור פ' בבית זה לא אמר כלום מ"מ אם כתב בשטר שנתן לו כח בפירות כתחז"ל הרי הודה שנתן לו כתחז"ל ויש לפרש שנתן לו בלשון המועיל יע"ש ומור"ם ז"ל פסק להך דינא דהמרדכי בח"מ סי' רי"ב ס"ק א' וכתבו הסמ"ע כתב שם בס"ק ז' דזהו דעת מרן ז"ל ונסתייע ממ"ש בסי' רמ"א ס"ק י"ב הנז"ל ובב"י רמז לנו דברי המרדכי הללו: ועינא דשפיר חזי להרב בני שמואל ז"ל בתשו' סי' ל"ד שהשיב כ"ד חכם אחר וכתב וז"ל עוד כתב כת"ר ואפי' שנרצה לומר וכו' הי"ד גבי קרקעות אבל לש"ח ומע"פ ומטבע ומטלטלין שאינם ברשותו כמו שאינם נקנין באגב גם בחליפין אינם נקנים הן אמת כי הייתי רוצה לחקור וכו' אבל בנ"ד בין הכי הקנין מועיל וכו' וא"כ מצד הקנין יש צד לומר שקנתה אמה של אסתר בין מלוה בשטר בין מלוה ע"פ מהא דכתב המרדכי פ' מי שמת וכו' ומעתה נמצא וכו' א"כ בנ"ד יש לשונות הללו ביתר שאת ויש תקון שתזכה אמה של אסתר וכו' בהתחייב אסתר עצמה וכו' ואעפ"י דמלוה להוצאה ניתנה והוי דשלב"ל בלשון חיוב קנה וכמ"ש מהר"י קארו שהביא תשו' הריטב"א בח"מ סי' ס' וכו' וכן דעת כל הפוס' דאעפ"י שאין אדם מקנה דשלב"ל יכול לחייב עצמו בדשלב"ל א"כ כיון שכתוב שקבל אסתר לתת המתנה כתחז"ל זהו התקון עכ"ל יעי"ש שנסתייע מדברי מ"ז מהרשדם ז"ל בסי' כ"ח יעש"ב. ראה גם ראה שלא היה כתוב בנדונו בלשון חיוב ואפי"ה כתב דכיון שכתוב כתחז"ל הו"ל כאלו נכתב בלשון חיוב כי זה הוא התקון כ"ש וק"ו בנ"ד דנכתב בלשון חיוב וגם כתוב כתחז"ל דודאי מהני באין תפונה: גם בסי' י"ג בקנית אויר ודירה כתב וז"ל הן אמת שמדברי ר"ה גאון ז"ל נראה דלא מהני קנין באויר ודירה וכו' עוד נר' לי טעם אחר ממ"ש בלשון השטר שאמרו המקנים לעדים כתבו וחתמו בכל לשון ש"ז ויפו"ך וכתב המרדכי בפ' מי שמת וכו' ואומר דבנ"ד כ"ע מודו שהרי כתוב וכו' כתקון חז"ל וכו' וא"כ בנ"ד הו"ל כמו שהיה כתוב כתקון חז"ל וזה הוא התקון להקנות גוף הקרקע והכותל לאויר עכ"ל יע"ש: גם הרב תורת חסד סי' רל"ז כתב וז"ל הן אמת דעדין לא יצאנו ידי ערעור מטעם שנתחייב בדבר שאין לו קצבה וכו' אמנם אחר העיון ראיתי דאין זה מעקר מתנה זו מאחר שכתב בשטר זה הלשון ואחריות וחו"ח וכו' כהוגן וכתחז"ל ואשכחנא לקמאי דכתבו דכל שטר קנין שכתוב זה הלשון אינו נפסל מחמת חסרון דלא כתיב ביה הראשון בקיום סברא זו הוא רבינו האיי גאון ז"ל וכו' גם כמרדכי פ' מי שמת וכו' וכיון דכל הני רבוואתא קיימי בשיטה אחת אין לפקפק עוד בדבר כלל יעש"ב. הרי להדיא דגם הרב ז"ל שר המסכי'ם לנ"ד במכ"ש כנז"ל. וכן כתב הרב החבי"ב ז"ל בכנה"ג סי' ס"ו הגה"ע אות ע' וז"ל אם כתוב בשטר כתבו וחתמו בכל לשון ש"ז ויפו"ך הו"ל כאלו כתוב בשער קני לך איהו וכל שעבודיה מהר"מ יאושע בתשו' כ"י והסכים עמו מהרח"ש ז"ל עכ"ל. וכן כתב הרב משפט צדק ח"ב סי' יו"ד דאף מטבע דאינו נקנה בחליפין אם כתבו בכל לשון ש"ז ויפו"ך מהני להקנות גם המטבעות: ובאמת לא נכחד עצמי דדין זה דלשון כתחז"ל דמתקנים כל לשון חסרון שיש בשטר לאו כ"ע גמירי לה כאשר עין כל קורא בעיניו יראה בס' פ"מ ח"ב סי' י"ד שהביא לרבני שאלוניקי יע"א החולקי' על הרב מהרש"א ז"ל הנז"ל ודחו דבריו מחמת ב' תשו' מהרשד"ם ז"ל בסי' רמ"א וסי' ש"ט וכו' כאשר יראה הרואה בדבריהם ז"ל. ואיך הרב הכנה"ג ז"ל הביא דברי הר' מהרמ"י ומהרח"ש ז"ל להלכה פסוקה אתמהה ויש לי מה לפלפל בתשו' הללו לפקע"ד אך יען לח'ץ ילח'ץ השואל קום ועשה מלאכתך מה שנוגע לענין דינא לא ע"ט האסף לישא וליתן רמי ומקשה כי השעה צריכה ואינו מעלה ארוכה זוהי סיבה כי עמד קנה במקומו. רק אביע אדברה מה שנוגע לנ"ד לפו"ד כחותה על הגחלים מילין ע"ג מילין דהנה הרבני' הנז"ל פליגי איזה מהם עדיף אי דברים הללו בכל לשון ש"ז כהוגן וכתחז"ל הם מבעל דבר שאומר לעדים כתבו וחתמו וכו' ויש לאידך גיסא דאם דברים הללו הם דברי העדים עדיף טפי דנראה דבקיאי בדיני ולהכי כתבו דנעשה כתחז"ל יע"ש בתשו' ה' פ"מ ז"ל הנז"ל ועי' לה' הכנה"ג ז"ל בח"מ ח"ב סי' ר"ג הגה"ט אות מ"ת ואות מ"ט וע"ש שהביא משם הרב מהר"מ יאושע ז"ל הפך ממ"ש בסי' ס"ו כנז'. ועי' מ"ש בסי' ר"ז בהגהב"י אות קס"ג וקס"ד ועי' לה' מע"ש בח"ב סי' ר"ג הגה"ט אות ס"ג. ועי' לה' זכור לאברהם ח"ג בח"מ אות ש' ד' קנ"ג ע"ב יע"ש: באופן דשלשה מחלוקות בדבר. א) אי לשון כהוגן וכתחז"ל מתקן לשון השטר או לאו. ב) אי דברי הבעלי דבר שמצוים להעדים כתבו וחתמו כהוגן וכתחז"ל עדיף או אי דברי העדים עדיף כמ"ש בס' פ"מ ח"ב סי' י"ד ס' ז'. ג) דהא דמהני לשון כתחז"ל לתקן ההקנאה היינו דוקא היכא דההקנאה חסרה אזי לשון כתחז"ל מתקנה כאלו נכתב משא"כ היכא דהקנה לו בהקנאה גרועה לא מהני לשון כתחז"ל לתקן ההקנאה הגרועה והם דברי הרב הכנה"ג בח"מ סי' ר"ג הגה"ט אות מ"ח הנז"ל יעש"ב: ואמנם אנן בדידן בנ"ד לא יש לנו שום מיחוש מכל אילין טעמי דבשטר המתנה דנ"ד לא יש שום לשון הקנאה גרועה כדי לתקנה בלשון כתחז"ל. זאת שנית דגם הבעלי דבר וגם העדים ארבעתם אמרו בפה מלא הבעלי דבר להעדים כתבו וחתמו וכו' וגם העדים אמרו גם המה יותר ויותר אין צורך לכפול דבריהם האמורים לעיל. ולא עוד אלא שפירשו דבריהם וז"ל ואחר שברור לנו שהיה הענין ביניהם תנאי מתנאי הכתובה לא הוצרכנו לכתוב כל דבר בקנינו עכ"ל. הרי שהם חכמים מחוכמים ובקיאי טפי בדרכי ההקנאות וכיון שכתבו כל הלשונות ובלשון תנאי ובלשון חיוב ובתוך הכתובה הסכימה דעתם להרחיב הדברים ולכתוב כל דבר בקנינו הראוי לו ומפאת המחלוקת הנז' לפענ"ד אמינא דבשטר כי הך דנ"ד כ"ע יודו דשפיר מהנו לישני שפירי דכתיבי ביה לתקן כל חסרונות של דרכי ההקנאות: וזה לך האו"ת שהרב מהרשד"ם ז"ל גופיה מר הוא דאמר בסי' ש"ט וז"ל ואעפ"י שנעשה בכל תקוני סופר מי יתן ויודיעו לי אלו העדים מהו חיזוקי סופר ומלתא שהרבה מן המבינים אינם יודעים איך ידעו הם עכ"ל יע"ש. ואילו בסי' ס"א הבאתי דבריו לעיל כתב דכיון דאמר להעדים כתבו וחתמו אפי' עד מאה