שמחה לאיש ט

א"נ כגון שרצה לכתוב את השם שלא על הסדר דלא בעינן כסדרן אלא בתפילין עכ"ל יעש"ב] באופן דרבים אשילי רברבי חששו לס' ה' גו"ר ז"ל וא"כ אפשר דגם עט"ר הרב זלה"ה א"ב הוא ראה מ"ש ה' ז"א ז"ל אמנם רצה לצאת י"ח כל המחמירים הנז"ל. ומה גם דה' זרע אמת עצמו בחיו"ד סי' ק"ך נר' שחשש לס' ה' גו"ר ויצא לחלק בין שם הוי"ה לאלק'ים יעי"ש. ועיין בסי' קכ"א שם ודו"ק: עתה הנני ב"א להשיב מה שפלפל מעכ"ת שיחל"א ויצא לחלק בין הנושאים מה שנשאל עט"ר מורי הרב ז"ל ובין תשו' התשב"ץ ז"ל כי התשב"ץ ז"ל בח"א סי' קכ"ז מיירי במעביר קולמוס על אזכרות של זהב כיון שהס"ת הוא פסול איכא איסור מחיקה והוי ככותב ע"ג סיקרא. וגם בח"ג סי' קצ"ג מיירי דהאדימו האותיות ובהכי איכא איסור מחיקה. משא"כ בנדון מורי הרב ז"ל דהוי העברת קולמוס ע"ג דיו ומנ"ל דשייך בזה איסור מחיקה אתד"ק נר"ו: ולדידי אמינא דמלבד דהרואה יראה בתשו' התשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג דליכא שום משמעות דהאדימו האותיות כלל (וע' להגאון חתם סופר בחיו"ד סי' רנ"ו שהכשיר להעביר קולמוס על אותיות השם שהאדימו יעי"ש). זאת ועוד אף אי נימא דטעמו של התשב"ץ ז"ל משום דהיו האזכרות של זהב או מטעם דהאדימו האותיות או מטעם שכתב הרב זרע אמת ז"ל בלוח הטעיות שמצא מעכ"ת דמיירי שניטשטשו הרבה והיו קרובים לפיסול מ"מ נחזי אנן אמאי כשמעביר הקולמוס ע"ג דיו ליכא משום מוחק הלא עושה מעשה ומכסה הכתב התחתון אם לא דמוכרחים אנו לחלק דכיון דאותיות השם אם פסולים מאיזה סיבה שתהיה או שהם של זהב או שהם אדומים או שהם מטושטשים קרובים לפיסול הוי כמעביר קולמוס ע"ג סיקרא אף שהוא דיו כיון שהוא פסול הוי כסיקרא ואיכא משום מוחק (וכמ"ש מעכ"ת בשם הרה"ג מוה"ר מינדיל בספרו כלל ח' ס"ק ה') משא"כ בכותב ע"ג דיו דאינו עושה שום תיקון וכמ"ש התוס' בגיטין ד' י' ע"א בד"ה דיו יע"ש וא"כ גם בנדון מורי הרב ז"ל שהיתה היו"ד שע"ג האלף נפרדת והיתה פסולה שפיר יליף מינם מורי הרב ז"ל דאיכא איסור מחיקה דהוי ככותב ע"ג סיקרא זנלע"ד כונת מורי הרב ז"ל. [ומהתימא על ה' זרע אמת ז"ל דלא זכר לתשו' הכנה"ג ז"ל בחיו"ד סי' רל"א שהתיר בשופי להעביר הקולמוס ע"ג אזכרות המטושטשות ולא עוד אלא שכתב דאין צריך העברת הקולמוס לשמן כיון דמתחי' כבר נעשה לשמן יעש"ב]: ומה שתמה כת"ר על תי' מורי הרב ז"ל שחילק בין אותיות השם לשאר אותיות ומעכ"ת שיחל"א פי' כונת ה' ברכ"י ז"ל שכונתו להק' דהו"ל להתשב"ץ ז"ל לאסור העברת הקולמוס משו' שלא כסדרן כיון דהאותיות התחתונות נמחקו ע"י כתב העליון וכו' לזה לא מצאתי מענה שהרי מורי הרב ז"ל ביאר דבריו רחב רחב בעד התשב"ץ ז"ל דדוקא לענין קדושת השם איכא איסור משום מוחק את השם לא בשאר אותיות. וכמו שמצינו דאף בסופר זריז אסור לו לקלוף את השם משום הרושם שנשאר בעור והוי מוחק משא"כ בשאר אותיות וכמ"ש התשב"ן בח"א סי' קמ"ט יעש"ב וכן נמי מצינו כמה חומרי באותיות השם טפי משאר אותיות: גם מה שתמה הדר"ג שיחל"א על מורי הרב ז"ל שכתב דאינו מעביר הקולמוס על כל האות רק שמדביק היו"ד שע"ג האלף עם הקו האמצעי וכו' וע"ז חשש מעכ"ת שיחל"א ממ"ש בירוש' דגיטין וכתב פרט למטיף וכו' לזה אמינא לענ"ד דליכא למיחש להאי דבלא"ה לא יוכל הסופר לכתוב אותיות השם כשמטביל הקולמוס בדיו מחששת שמא ירבה הדיו וע"ז צרי' שיעביר הקולמוס על איזה אות הצריכה דיו ואח"כ יכתוב באותיות השם וכמ"ש מרן הב"י ז"ל ביו"ד סי' רע"ו בשם מ"כ יע"ש וא"כ ודאי דליכא למיחש להטפה ופשוט. ועי' בהגמ"י פ"ו מה' יסודי התורה אות ב' יע"ש: את זה נר' לע"ד להליץ בעד עט"ר כתר לי זהי"ר א"א העזר"י מורי הרב זלה"ה. ומעכ"ת שיחל"א את אשר יבחר בו יקריב אליו אולי יישר. כי לא בינת אדם לי לידע איזה מהם יכשר. וה' ברחמיו ינחנו במעגלי צדק בדרך הטוב והישר. כ"ד נא"ה מוקירו ומכבדו במאד מאד הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט. בא סי' יש"א ברכ"ה הי"ו סימן ב' יום ו' עש"ק לס' והיה ברכה הו"ן ועוש"ר לפ"ק. לדזכי והוה דרופתקא דאורייתא אי אמר עקרנא מורא איעקר מפרקיה מחריפותא דנהרא תפיס לאלפא אומנוון. די על ידיה זהוריתא דאורייתא מתנתבא באובריזוון. ואולפניה שכיח ליה דהוא גלי ומלפא וטעמא כאיסקרטיוון. אופכבא וחכימא דיאודאי יאי ויאי ליעול בי בני זרעא מעלייא בני אריוון. ה"ה ידידי הרב המופלג גדול בישראל ראש ב"ד מקודש אעיקרא קאי עירין קדישין הני כבשי דרחמנא גלי' להו כמוהר"ר יעקב שאול אלישר יש"א ברכ"ה נ"י ברא מזכה לאבא שגדלו המלך הרב הגדול ח"ק בנימן ידיד ה' ממשפחת הפרתמים ששתה מים מים התלמוד שאין לו סוף לתאבון זיע"א: מנחת אביר יעק"ב נ"י בספרו הבהי' בני בנימן קבלתי בשמחה במעלי דריש שתא למנה ואלף תודות מקירת לבי שכבדני בתשורה זאת. וסמוך לקבלה אמרתי נקי נדר להשתעשע בתורת אמת ליעקב נ"י ובפרט בדברים שנאמרו בשערי בנימן ארי דבי עילאי רועה ישראל הרב הגדול זצוק"ל אבל הזמן גרמה שלא יכולתי למלאת מחשבתי. בכל זאת רחקתי את עצמי לכתוב שורותי אלה מה שחנני הית"ב בהאי סימנ' טבא ט"ל לברכה שבא תחילה בעת פתיחת הספר לנגד עיני וגם היה מעני' דיומא. ויותר ממה שכתב כאן כתוב אצלי ומפני חולשת גופי לא יכולתי לצאת עתק כולו. וזה החלי בעה"י: תמן במס' שקלים פ"ח מ' ג' חל י"ד להיות בשבת שוחט בו מיד ופי' רבי' עובדי' ז"ל ולא אמרינן כיון דשבת הוה וכו' ומחלל את השבת שלא במקום מצוה והוא פי' הרמב"ם ז"ל וקבעו להלכה בחיבורו הבהיר פ"ג משאר אבות הטומאה ובשם רבותיו פי' והוא פי' רש"י ז"ל במס' פסחים ד' ע' דאקופיץ קאי. והתויו"ט הקשה דלפי' הראשון הוי זו ואצ"ל זו. ולדידי ק' הלא נראה כחוכה שלגבי פסח יצא ידי חובתו ולגבי חילול שבת נחוש. וכבר נשאתי ונתתי בהאי ענינא בדברי הרב המופלא ח"ק אענ"ה נ"י בספרו כפי אהרן הל' תערובות סי' ד' ואכ"מ ואמרתי טעם לשבח דהוכרח רבי' לפרש כן דלשטתיה אזל דס"ל לכתחי' בעינן לשחיטת הזבחים