שמחה לאיש ח

ובדברינו אלו מיושבת קושית הברכי יוסף א"ח סי' ל"ב אות יו"ד [דאייתי גם מר רבו] על התשב"ץ מדברי התה"ד סי' מ"ח דאין הענינים שוים. דהתשב"ץ מיירי מדיו על גבי זהב דכתב עליון מבטל כתב התחתון לחומרא עכ"פ והתה"ד מיירי שהאותיו' שחורו' עדיין כדינ' אלא שמעבי' הקולמוס בדיו עליהן להחזיק הכתב התחתון דבזה יש לו' דגם התשב"ץ מודה דלית ביה משום מחיקה [ויעוין בס' מלאכת שמים כלל ח' בינה ס"ק ה' דדברי התה"ד אינם עולים להלכה משום שלא כסדרן]: אמנם מה שדחה רבו על הברכ"י לומר שהתשב"ץ מיירי בשם משמות הקדושים והתה"ד מיירי בשאר תיבות זה צ"ע לע"ד דממנ"פ אם להתשב"ץ אית ליה דגם בדיו ע"ג דיו שייך מחיקה [כאשר נראה שהבין הברכ"י וגם מר רבו כדבריו] אז שפיר מקשה הברכ"י מהתה"ד דלפ"ז ה"ל לאסור העברת הקולמוס משום שלא כסדרן כיון דאותיות התחתונות נמחקו ע"י כתב העליון. כך כוונת הברכ"י. אלא שלענ"ד במח"כ לא כיון אל האמת דהתשב"ץ והתה"ד לא פליגי אהדדי כלל דבעניינים שונים זה מזה מיירי וכדכתיבנא: הן אמת שנהי דדיו ע"ג דיו לית ביה משום מחיקה מכל מקום נתכסה האות התחתון ע"י הדיו העליונה ואין לומר דבאמת גם זה נאסור אפי' בס"ת דלית ביה משום שלא כסדרן וגם בתיבות שאינן משמות הקדושים דזה אינו חדא דהתה"ד מתירו להדיא [ואע"ג דלענין תפילין אין לסמוך על דבריו משום שלא כסדרן וכמבואר בס' מלאכת שמים כלל ח' בינה ס"ק ה' וכמו שהערותי לעיל מ"מ לענין ס"ת שפיר ילפינן מדבריו] וכן מוכיח בת' נב"י מה"ק חא"ח סי' א' מכמה מגדולי הפוסקים יע"ש. ועכצ"ל דסברי כיון דכשמעביר בקולמוס על אותיות בס"ת לחדש הכתב התחתון ולנאותו ומעביר הקולמוס של כתב העליון ג"כ לשמה על האותיות לית ביה משום כסוי האותיות. וממילא גם לענין שמות הקדושים שרי כשהכתב התחתון שחור עדיין כדינו והכתב העליון כותב ג"כ לשם קדושת השם כהלכה. ואחר שכתבתי הא דלעיל עיינתי בשו"ת זרע אמת ח"א סי' ז' ומצאתי בלוח הטעיות והשאלות השייכים לחלק השו"ת והם באמצע הספר ד' קי"ט ע"ג מצאתי שגם הוא מחלק בין דברי התשב"ץ לדברי התה"ד באופן הנ"ל יעש"ב: והנה עד כאן הנלע"ד המעטה בענין אם יש אסור מחיקה באופן הנזכר. אמנם לדעת מר רבו שחושש לזה לא הבנתי מה שכתב במסקנת דבריו ד' א' ע"ג ד"ה והנה ותוכן דבריו כיון דלא בעי העברת קולמוס על כל אות רק על מקום הפרוד של היודי"ן שעל גבי האל"ף אין חשש מחיקה ולענ"ד זה צע"ג חדא דאם רק מגיה מקום הפרוד יש לעיין אם לא נגע בזה בחשש וכתב פרט למטיף שבירושלמי דמס' גטין. ואף אם נחלק בינייהו מ"מ פשיטא דאי אפשר לצמצם להעביר הקולמוס על מקום הפרוד לחוד ופשיטא דנוגע למטה ולמעלה ממנו בדיו וא"כ לשיטת מר רבו עדיין לא יצאנו מחשש מחיקה דפשיטא דמקצת האות ג"כ אסור מדאוריי'. אבל לדברינו דלעיל הכל ניחא בס"ד. הנה הצעתי הנלע"ד ומר ברחב חכמתו ועומק בינתו ובחר הטוב בעיניו. והנני הד"ש ושלום בניו היקרים נחמדים כלכם תתברכו בכל הברכות נצחיות וזמניות עד כי נראה כולנו יסוד ציון בבנינו וירושלם בתפארתה במהרה בימינו כעתירות מוקירם כערכם הרם הבעה"ח הקטן יצחק דוב הלוי ס"ט וזאת תשובתי אליו, יום כ"ד לחודש סיון ש' לזכר עולם יהיה צדיק. שלום רב מקרית מלך רב עד בלי ירח. מירושלם עד בית חידודו שואף זורח. הוא הדד בק' נהדר המאוה"ג המפורסם בכל קצוי תבל רשכבה"ג כקש"ת מו"ה פחד יצחק יהיה בעזרו ושמרו כרועה עדרו נסו"א: י"ש נא"ם דור"ש בעהת"ר. יקרת מכתבו למן כ"ד שבט העבר הגיעני ביום אורה ושמחה וששון ויקר. אותו היום נטל עשר עטרות והיו למאורות כי נתכבדתי לקבל מגיה"ק ולהתבסם מאור תורתו צנה וסוחרה אמיתו. ובאמת כי בושתי ונכלמתי כי היה לי להשיב מפני הכבוד תכף לקבלה ואחר עד עתה. אך מה אעשה כי רבו תלאותי עצמו מצוקותי מרוב טרדותי ואין אני ן' חורין ועד בשחק נאמן. ובכן שבוע זאת אמרתי אל לבי חובה עלי לבא בארש"ת לפי רוב ענותנותו וגודל חסידותו ויופי שלמותו אשר פנה אל האזוב תולעת ולא אי"ש עפר יעקב וזה החילי בעזר צורי וגואלי אלד'ים ה' חילי: בראשית מאמר תמה מעכ"ת שיחל"ה על עט"ר מורי הרב זלה"ה איך חשש לס' ה' גו"ר ז"ל דהיא דחויה ולא ראה מ"ש בס' זרע אמת בח"א סי' ו' דלא צייתינן ליה וכו'. לזאת אשיב כי גם בס' שמש צדקה סי' ב"ן ד' צ"ט ע"ג בד"ה ועוד אני אומר נגרר אחר ס' ה' גו"ר ז"ל יעי"ש. גם בס' תשו' מאהבה ח"ג סי' שצ"א אסר מעשה הדפוס בס"ת מטעם דבעינן אותיות השם שיהיו כסדרן ובדפוס אינם עושים כסדרן למי שבקי במלאכת הדפוס יעי"ש. גם בס' דבר בעתו בפירושו על המשניות הביא דברי ה' תשו' מאהבה הנז"ל ובתחילה תמה עליו דאיך החליט המאמר לאסור בס"ת מטעם שלא כסדרן ואח"ך חזר והסכים לדבריו ממ"ש התיו"ט בסוף פ"ג דיומא בההיא דבן קמצר שהביא דברי ה' יפ"מ שכתב דבכתיבת השם הקדוש ניחא שיהיה כולו נכתב כאחד שלא יהיה רגע שיהיה השם חסר וכו' יעש"ב [אשר בזה נחה שקטה הערת מעכ"ת שיחל"א על ה' גו"ר סי' יו"ד (והיא תשובת ה' מהר"י פ'ארג'י ז"ל) מלשון דוהיו דבעינן כתי' האותיות בזה אחר זה וכו' דהרי מדברי ה' יפ"מ מוכח דבבת אחת ניחא טפי יעי"ש. ובענין א"א לצמצם שחשש מעכ"ת שיחל"א מצאתי לה' אגדת אליהו ח"ב על הירושלמי להרב הקדוש המקובל בעל המחבר ס' מעיל צדקה וס' מדרש תלפיות וכמה חיבורים שכתב בפ"ג דיומא שראה באדם גדול שהיה כותב שם בן ד' אותיות בד' אצבעותיו בד' קולמוסין שנים היו בשתי פיות כדי לכתוב שתי ההי"ן ושנים מהן היו בפה אחת לכתוב יו"ד וי"ו והיה נזהר לכותבם בבת אחת ממש בלי הקדמת זל"ז אפי' חלק מהרגע יעש"ב] גם הרב בית יאודה להגאון מהר"י עייאש ז"ל בסוף הספר במנהגי ארגי"ל סי' י"ג ד' ק"י ע"ד חשש לס' ה' גו"ר ז"ל וגם רבו מהרש"ץ ז"ל הסכים יע"ש [ועי' בתשו' שם סי' נ"א] גם בס' בגדי ישע כתב דלכתחי' צריך ליזהר בס"ת שיהיו כסדרן דס"ת חמיר מתו"מ כמ"ש הרדב"ז בתשו' החדשות ד' ויניציאה סי' ש"י דמאי דלא בעינן כסדרן בס"ת ומכשרינן התליה אף דס"ת חמיר טפי מתו"מ הוא משום דאל"כ לא תמצא ס"ת כשר לעולם משא"כ בתו"מ איידי דזוטרי כותב אחריני יעי"ש. והביא דבריו בס' מאיר עיני סופרים הנד"מ סי' יו"ד ס"ק ח' [ולא זכרו שרים תשו' הרדב"ז הישנות חלק ה' סי' שני חלפים קכ"א שכתב בתוך התשו' וז"ל