שמחה לאיש מו

מוכרח דלא ס"ל חילוק זה וגם מדבריו להלן מוכח דלא שני ליה בין שחיטה לבדיקה יע"ש: העולה מכל האמור שאם ר"ז השו"ב מכחיש שאינה זאת הריאה שהכשיר אותה או שמודה שהיא היא הריאה אבל היתה סירכה תלויה וזאת הסי' הדבוקה מהאונה להאומא וכו' עשויה בידים הוי עד א' בהכחשה ולאו כלום ועי' הרשב"א בח"א סי' תקמ"ה אך כל זה אם כבוד הדר"ג והבודקים אחרים יודו דאפשר לעשות סירכה כזאת בידים. אבל אם לפי ראות עיני כבודו לא יוכל עשות סירכה כזאת בידים חלילה וניכר שהיתה הסירכה משנשחטה הא ודאי ראוי להעבירו ולסלקו ובפרט שכבר נכשל פעם אחרת וכמ"ש פאר"מ בשם מהריק"ו ז"ל: ואם יש חשד ואמתלא ודאי דראוי לסלקו וכדמוכח מתשו' הרשב"א ז"ל סי' תשפ"ב וכן העלה ה' מהרשד"ם ז"ל בחיו"ד סי' מ"א וסיים בדבריו והמרחם על עניותו נקרא עוכר שארו אכזרי וכו' יע"ש, גם הרב המבי"ט ח"א סי' קל"ז הסכים להעבירו בדאיכא חשד ואמתלא ולא זכר שר לתשו' הרשב"א ז"ל הנז"ל שהביאה מרן בב"י סי' קי"ט וכן הסכים הגאון מופת דורינו ה' חק"ל בחיו"ד ח"א סי' קצ"ג ד' רס"ח ע"ב וגם במקום אחר. באופן דלפקע"ד הכל לפי ראות עיני הדר"ג הוא הדיין בענין הנז' ושום נ"ש לא יוכל לפצות פה ודמות ראיה מצאתי להרב מהרשד"ם ז"ל שם בסי' ל"ט שהביא תשו' הר"י ן' הרא"ש ז"ל הנז"ל ומ"ש מרן הב"י ז"ל דהר"י ן' הרא"ש ז"ל היה מחמיר על עצמו וכתב הרב מהרשד"ם ז"ל דלא מצד חומרא לא היה אוכל הר"י ן' הרא"ש ז"ל מאותה בהמה רק מדינא ופי' בג' אופנים ואחד מהם כיון דיצא מפי הבודקים הראשונים דאסור לאכול מאותה בהמה משום שלא היה חוט בשר מקיף אף שאח"כ העידו הבודקים האחרונים שהי' חוט כשר מקיף אותה כבר יצא הדבר לאסו' ואיתרע חזקת הבהמה וכמ"ש התשב"ץ בח"ב סי' פ"ט דאם באו בבת אחת הרי הוא כנאבדה והתם באו שנים האוסרים תחילה והעידו שלא היה חוט בשר מקיף ואיתרע חזקתה ואח"כ באו שנים אחרים והעידו שהיה חוט בשר מקיף ואמטו"ל לא היה אוכל מהבהמה יע"ש דון מינה ואוקי באתרין דכבר יצא מפי הדר"ג ודעימיה שהיא טריפה הבא להתיר עליו הראיה. ובאמת אמרו חכם שאסר וכו' ובפרט דבי דינא בתר ב"ד לא דייקי זהו הנר' לע"ד מה שהשיגה דעתי: ואבא אל עין משפע השאלה השניה אשר שאל הדר"ג אודות גט שהובא לפני כבודו והערה ג' הערות בגט הנז' א' שכתב בשם אבי האשה שעיה לבד והוא קיצור השם או כינוי לשם ישעי' והי"ל לכתוב ישעי' המכו' שעיה וגם יש ספק אם שם ישעי' נכתב בוא"ו ישעיהו או בלא וא"ו מצריכים ב' גיטין. הערה הב' בשם הבעל כתב מרדכי המכו' מאטיע ואם בשם אבי האשה לא כתב שם העיקרי והסכים דסגי בכינוי לבד גם בשם הבעל למה לא כתב הכינוי לבד ונמצא דסתר דידיה אדידיה בממ"נ ועוד ששם מאטיע הוי גם כינוי למחתיה וכיון שהבעל בור ולא עלה לס"ת ולא חתם ולא ידע ששמו מרדכי מעולם מהיכן למד לכתוב מרדכי ולא מתתיה. וגם בשם מתתיה יש ספק אם יכתוב מתתיהו בוא"ו או לא ובזה תמה על הרב טיב גיטין ז"ל דמשמע דדבריו סתראי נינהו. והערה הג' דבשם האשה כתב מלכה לבד והאמת שזה היה שמה מתחי' ומזה שנה ששינתה את שמה וקבעה שמה מלייא והמסדר השמיט שם מלייא כלל וע"ז עלתה הסכמתו הצריכה גט אחר אם יסכימו עמו בעלי הוראה: ואני עני הנני כ"א להשיב אחת לאחת דמפאת כל הערות הנז"ל נוכל לדונו לכף זכות דידע ודקדק והסכים כן להלכה ולמעשה. האמת אגיד שאם לא היה כותב שם אביה כלל היה יותר טוב ממה שעשה עתה ליכנס במבוכה אבל מ"מ הנה כבר ידוע מ"ש ה'מהראנ"ח ז"ל בסי' י"א וק"ט שאם החסרון בשם אבי המתגרשת יש להקל כיון דרוב הפוס' ס"ל דשם האב אינו מעכב ואפי' לד' מהרי"א ז"ל דס"ל דשם האב מעכב איכא למימר דה"ד בשם אבי המגרש ולא בשם אבי המתגרשת דיש להקל טפי וכ"כ ה' ג"פ בסי' קכ"ו ס"ק פ"ב ובסי' קכ"ט ס"ק מ"ד ועיין להרב מהריב"ל ז"ל ח"ד סי' י"ב ועיין להרב לחם רב סי' ל' וע' בתשו' רמ"א ז"ל סי' פ"ד שכתב דלא שפיר לתת ב' גיטין אלא מתוך דוחק כמבואר כ"ז בדברי הרב ג"פ באר היטיב. כל זה אני כותב על מ"ש הדר"ג דהיה צריך ליתן ב' גיטין דלא יוצדק כל זה בספק בשם אבי המתגרשת ואולם בעד מ"ש בשם שעי' נוכל להליץ בעדו ממ"ש ה' תה"ד ז"ל סי' רג"ל בשם חזקיה והגם דהתם שאני דאיכא שמות חזקיה בש"ס מ"מ היכא שלא ידעו כיצד נקרא שמו בעת המילה ולא מחתימתו ולא בעלייתו לס"ת כי הכל קרו ליה שעי' ואפשר דגם בכתובתה היה כתוב מלכה בת שעי' ולא נודע לו שם אחר כלל נר' דאם כתב שעי' שפיר דמי וכאשר עין רואה להרב לחם רב בסי' ל' בשם מולי שהוא קיצור משם שמואל כתב דלכתחילה צריך לכתוב שם מולי לבד ואם כתב שמואל דמתקרי מולי הגט פסול אפי' שידעו כי בעת המילה קראו אותו שמואל יע"ש וגם הרב מהריק"ש ז"ל בהגהותיו לש"ע בסי' קכ"ט כתב וז"ל כתב הקיצור השם וכתב וכל שם אם שם הקיצור ניכר לכל הוי כמו חניכה המפורסמת וכשר עכ"ל. גם הרב מהרשד"ם ז"ל בתשו' לאה"ע סי' ס"ח כתב בסוף התשו' דכשר גם ה' המבי"ט ח"א סי' ק"ך הסכים כן יע"ש: וכן העלה ה' ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק ס"ז וס"ק קל"ב ובס"ק ס"ז הביא דברי ה' לחם רב ז"ל ותמה עליו שהפריז על המדה במ"ש שאם כתבו שמואל דמתקרי מולי דהגט פסול מאחר שהיה ידוע שקראו שמו בעת המילה שמואל אבל באין ידוע מה הי' שמו בעת המיל' והמתגרש' בעת העריסה וכ"ע קרו ליה חקין או מולי ולאשה חנולה שרולה אין לכתוב רק קיצור השם לבד יע"ש וכן הסכים להלכה ה' גט מקושר בכמה מקומות לך נא ראה. וה' מהראנ"ח ז"ל בח"א סי' ל"ד כתב בשם אבגלי שהוא ודאי נגזר משם אביגיל דכתיב בקרא והסכים שאם לא נקראת כלל אביגיל אין לכתוב בגט כלל אלא אבגלי ונסתייע ממ"ש מהרי"א ז"ל בכתביו סי' י"ח בשם ירחמי' יע"ש. וה' מכתב מאליאו ז"ל תמה על דבריו בד' נ"ח ע"ג ואם נפרש כונת דבריו במ"ש שאם לא נקראת כלל אביגיל פירושו דאף בשעת העריסה לא נקראת אביגיל יכתבו אבגלי אף שהוא נגזר משם אביגיל מוצל אותו צדיק ז"ל מכל מה שתמה עליו ה' מכתב מאליאו ז"ל כי זה דבר פשוט כל שנתברר דגם בעת המילה או בשעת העריסה קראו אותם בקיצור השם ודאי דכן צריך לכתוב אליבא דכ"ע וכ"כ הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ט ס"ק קל"ב ודברי מהראנ"ח הללו אינם ענין לנ"ד רק להצילו מתמיהות ה' מכתב מאליאו ז"ל ואם יהיה האופן שנתברר להמסדר דנ"ד דשם שעי' קראו בשעת המילה ודאי דכן צריך לכתוב וכמ"ש ה' מהראנ"ח ז"ל ואם לא נודע וכ"ע קרו ליה שעי' כבר מילתינו אמורה דאין צריך לכתוב רק קיצור השם לבד דהוי כחניכה המפורסמ' וכן העלה להלכה ה' גט מקושר סי' מ"ח יע"ש וה' טיב גיטין בש"א אות מ"ם ס"ק י"ח הביא משם הרב עזרת