שמחה לאיש מד

בקצרה ואני תפלה שיהיו דברי אלה עשוים באמת וישר הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכה הי"ו סימן ה' ושייך גם לאה"ע לעי"ת בראילוב יע"א להרב הגאון ר' שלמה מעהר נ"י. יום ז"ך טבת שנת משו"ש רובי שלומות. וברכות עצומות. לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל כקש"ת המעלות לשלמה יהי אלד'יו עמו ויעל לש"ט ולתהלה מעלה ע"ג מעלה! רב נכבד! מכתבו היקר למן ט"ו אלול העבר לשם גבוה גאון ירושלם הרב הגדול ראש"ל אחד מאי'ר לארץ ולדרים נר"ו הגיעה לידו ביום מוצאי יום האדיר בימי שנה ולהיותו חלוש כי זה שנתים שלש חש בראשו ולא יכול להשיב מפני הכבוד על הדין ועל האמת. בקש ממני אחוה דעי להשיב כהלכה האמת לאמיתו מה שתעלה מצודתי לפי מיעוט קט שכלי וכשאני לעצמי מה אני? ולא בינת אדם לי! ואולם לעשות רצון צדיק חפצתי אמרתי ויהי מה! אלקטה באמרי'ם מפי סופרים מה שתשיג קוצר דעתי אך בזאת בושתי וגם נכלמתי כי מרוב טרדותי שגבו תלאותי עול הצבור ועול היחיד ומושב ב"ד הצדק באלו ג' חו' זמן שכירות הבתים פעה"ק ירושלם דדאב'ה עלו על צוארי הכשיל כחי מאז הבקר עד חצות הלילה לא יתנוני השב רוחי ולהשיב לכל שואל כאשר ישאלוני משפטי צדק די'ן גרמ'א דעצירא'ה עד יומא דנא לקחתי החופש ימים שנים רבים שלשה להשיב לכבוד הודו. ובכן נא אל ישת עלי חטאת וידיניני לכף זכות מכרעת ועד בשחק נאמן. וזה החילי. בעזר צורי וגואלי: אדוני שאל שתי שאלות בהדר'ת כלולות. השאלה הראשונה אודות ר"ז השו"ב שהיה בודק בבית המטבחים והיה ר"א שם וראה איך נתק ר"ז הנז' את הסירכה שהיתה מהארוכה ועבה לשיפולי האומה במזיד וזרק רוק מפיו ועשה כאילו בדק בפושרין ולא מיעך ולא משמש כלל. ואחר שהלך ר"ז הנז' לביתו ראה את הסירכה דבוק באונא הנז' למעלה מחציין עם חלון וגם נמשך על החוד כמעט עד השיפולי האומא וגם בשיפולי האומא ניכר שרשי הסירכה. ומע' הדר"ג כשהובאה הריאה לפניו הביא ב' בודקים חכמים ושניהם העידו שראו הסירכה בימין הריאה על הארוכ' ועבה לצד האומא ולמעלה מחציין וניכר שהיה חלון וכו' וכבוד הסכים להעבירו לר"ז משחיטתו ובפרט שכבר נכשל מזה זמן ואיתרע חזקתו וכו' ויש רב ומורה להתיר במונח שעשו ב' שוחטים טילא"ס הדומות לסירכה להורות שאין ראיה מעדות השוחטים הראשונים כי נדמה להם וכו' ומע' כבוד הודו השיב כנגדו ברוחב מבינתו: ואנא דאמרי האמת יסוד בנין כי לפי השאלה המוצגת לפנינו השוחט הזה שעשה מעשה רע ומר כזה פשיטא ופשיטא דראוי להעבירו לגמרי ובפרט דכבר איתחזק ריעותא באיש הזה ככתו' בדב"ק ויפה כיוון למ"ש מהריק"ו ז"ל בסוף דבריו וכמו שאכתוב לקמן בס"ד. אך ורק! סלח נא אנכי מבקש שלא הודיע במכתבו גופא דעובדא היכי הוה. כי פשיטא לי בבירור שתכף שבא ר"א העד אצל כבודו והביא הריאה בידו ועיני אדוני ראו הסירכה באונא ארוכה ועבה וגם השני בודקים ראו הסירכה ותשרש שרשיה בשיפולי האומא הא ודאי כבודו שלח אחר ר"ז השו"ב הנז' לקבל העדות בפניו כדת. וגם לשאול את פיו מדוע ככה עשית? ולא הודיע בשאלה מה היתה תשו' ר"ז השו"ב הנז"ל אם באמת הודה פשיטא ופשיטא דראוי להעבירו אחר שעשה המעשה הרע הזה דתבר גזיזי במזיד להכשיל את ישראל: אבל באמת ודאי שלא הודה חלילה אלא הכחיש ר"א העד הנז' ולנו לדעת כיצד ענה כחשו בפניו שהרי אפשר להציל את עצמו באחד מג' אופנים א' אפשר להכחיש את העד באמרו אינה ריאה זאת שהכשרתי אני ואתה החלפת אותה באחרת ושקר בימינך והריאה שהכשרתי היא כשירה ומכושרת. ב' אפשר להכחיש את העד לומר לו לא היתה סירכה המטרפת כי היתה תלוייה וכבר בדקתי בפושרין ועשיתי מיעוך ומשמוש והכשרתי אותה כדת ואלו הסירכות שאתם רואים עתה בארוכה ועבה ובשיפולי האומה הם סירכות מלאכתיות שאתה עשית אותם בידך. ג' אפשר להשיב אלו הסירכות בעצמם לא היו מטריפות כי היתה תלויה כאשר בדקתי בפושרין וראית בעיניך: ולבי אומר לי שתשו' ר"ז השו"ב כך היתה אמת זאת הריאה שהכשרתי והיה בה סירכה תלויה ואחר בדיקה בפושרין ומיעוך ומשמוש ראיתי שהיא כשירה ואלה הסירכות שאתם רואים בארוכה ועבה ובשיפולי האומא הם סירכות תלוייות שאינם מטריפות. או שאמר לפני הדר"ג שעשה אותם בידים ר"א שהוא המערער עלי: ומנא אמינא לה ממה שראיתי להרב המורה להתיר שהביא ב' שוחטים ועשו ט'ילאס היינו סירכה מלאכותית כדי להורות שיפה טען ר"ז השו"ב הנז' ובאמת כי טענה זו היא טענה וכאשר נשאל הרב מהרשד"ם ז"ל בח' יו"ד סי' ב"ן כדמות שאלה זו ממש ששוחט אחד בדק הריאה וראה אותה נקיה והראה אותה לאדם אחד שהיא נקיה ואח"כ בא בודק אחר והראה לשני בני אדם שהיה בה סירכה המטרפת ואינם יודעים העדים אם הריאה זאת שהיה בה סירכה היא הריאה שהכשיר אותה הבודק הראשון. ועל זה השיב הרב ז"ל שהדין נותן שגם אם לא היה שום אדם כשבדק הבודק ואמר שהיא כשירה ובא איש אחר ואמר שהיה שם סירכה טריפה בריאה הבודק היה נאמן וכמ"ש התשב"ץ [בח"ב סי' פ"ט והביאה מרן הב"י בסי' ל"ט] אם אחד קנה הריאה ואמר שהריאה היה בה סירכה שלא כסדרן והבודק אומר מחיתוך לחיתוך היתה מעמידין הבהמה בחזקת כשירה שכל שנשחטה בחזקת היתר עומדת וע"א בהכחשה לאו כלום הוא וכו' וכו' וסוף דבר העלה דהשוחט יכול לטעון שהריאה אשר הכשיר הוא היתה אחרת ואינה זאת הריאה הסרוכה שמעידים עליה. וגם יוכל לטעון שסירכה זאת היא מלאכותית כי כל אומן סני לחבריה אף אם נאמר שזאת היא הריאה שהכשיר הוא. וגם יוכל לטעון אף אי נימא שהיה סירכה היא היתה סירכה תלויה שאינה מטרפת יעש"ב. שהכשיר גם הבהמה וגם הבודק: מעתה בנ"ד אם הסירכה שראה כבודו והב' בודקים שאינה סירכה מלאכותית בשום אופן כך הי"ל להשיב להרב המתיר עמו הסליחה שסירכה כזאת לא אפשר לעשותה בידים כמו שעשו הבודקים מפאקש'אן כי אנחנו ראינו בעינינו שהיה סירכה המטרפת בודאי ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד והיה די בזה אלא בהכרח שגם פאר"מ מודה בזה שאפשר לעשות סירכה כזאת בידים וא"כ הוי עד אחד בהכחשה ובהמה