שמחה לאיש מב

דעכשיו אינו נקב בפועל [ודבריו אלו מן המתמיהין שהרי קי"ל כל שאנו רואים שעתיד להנקב כנקוב חשבינן ליה וכנר' שהרגיש הוא ז"ל בחולשת דבריו אלו וכ' עוד וז"ל] ועוד י"ל דאף שנאמר דנם בכל כה"ג כנקב בפועל דיינינן ליה מ"מ כשנסרכה האחת כשירה לפי דשמא הבריא דכיון דנסרך אחת מסרכות במצר הסירכה מחזיקה ומישבתה כנגד המצר ואינה מניחתה שתהא נקשה דא עם דא כדי שתנקב השניה דהנה נאחזת עם הסירכה למצר היטב והסיר' אינה מניחתה להיות דוחקת חבירתה עכ"ל. ועפ"י סברא זאת נאחז בסבך המנגד המורה להכשיר בשאלה דנ"ד ובפרט שסיים בדבריו הרמ"ו וז"ל ומנהג סאלוניקי להכשיר בסי' אחת יעי"ש. ומאחר דמני"ר שיחל"א כבר הביא להקת הפוס' מכמה גאונים דהסכימו להטריף דלא כמ"ש הרמ"ו ז"ל ומי לנו גדול מהרב שו"ג זצוק"ל דהעיד בגודלו דהמנהג עתה להטריף ותיסגי לן עדותו ומינה לא אזוע: ובכן בהא מודינא מחוינא ומחוינא להטריף בשתי השאלות כאשר העלה כבוד הודו ולעשות רצונו חפצתי ובאותיות שתים אלה הנה באתי וצור ישראל י"מ וימ"ן ויהיו דברי אלו עשויים באמת וישר שלא נכשל בדבר הלכה. הצעיר יש"א ברכה ס"ט סימן ד' יום ח"י לח' כסלו ש' וזא'ת הברכ'ה לפ"ק. רוב שלום עד בלי ירח לכבוד ידיד עליון. והוא כהן מבטן ומהריון. פחד יצחק יוס'ף בסדר עליון, נר"ו יאיר נסו"א: חכם עדיף! הנני בא להשיב תשובה מאהבה כי נעים נאוה על שאלתך ומכתבך שכתבת לשם גבוה הרב הגדול מו"מ ראשון לציון מלאך רפאל אחר מאיר נר"ו מיום ח"י חשון העב' ויען כי מזה זמן רב חש בראשו נר ישראל וקדושו ואינו בקו הבריאות. זוהי סיבה הנה באתי לדון ולהורות הלכה לדורות מה שתשיג ידיעתי. בעזר האמיתי. וזה החילי בעזר צורי וגואלי: הנה מה ששאלת אודות שוחט עופות שהוא מוסמך ומומחה ובקי בה' דברים הפוסלים את השחיטה ובקי בדין רוב שנים בבהמה ויש לו כח גברא שלא יתעלף אם יכול לשחוט לבדו בהמה מבני עומד ע"ג שוחט מומחה. אנא דאמרי כי פשיטא לי כביעתא בכותחא דיכול ויכול לשחוט לבדו ולית מאן דימחה בידיה שאם בתחילה כששחט ג' בהמות ראשונות ראוהו שהיה שוחט כדין וכתורה דהיינו שהיה שוחט מומחה עומד ע"ג ובדק אותו שהוא שוחט כהוגן יכול לשחוט אח"ך לבדו ואם בתחילה כששחט בהמות לא היה שום מומחה עומד ע"ג פשיטא שאינו נאמן לשחוט בהמות לבדו ועיין להרב צפיחית בדבש סי' מ' ס' ק' וכנר' שזה השוחט כבר אתמחי לפי דברי שאלתך שהרי זה זמן רב שהוא שוחט בהמות ומה ששמעת שבבבל יע"א שוחטים הקצבים ושוחטים מומחים עע"ג היינו שהקצבי' אינם בקיאים לא בסכין ולא בהלכות רק אומנים והם בקיאים לשחוט ולא יתעלפו מוסרים השוחטים הסכיני' בידיהם ושוחטים לפניהם ומחזירים להם הסכינים לבודקן אחר השחיטה לא כן בנ"ד שהשוחט בקי בסכין ובהלכות שחיטה וכבר אתמחי גברא ודאי ופשוט שיוכל לשחוט ושום נ"ש לא יפצה פה כנגדו: אבל על מה ששאלת אודות השוחט שנפסל בסכינו אם יוכל להיות בודק הריאה בזמן היותו פסול לשחוט ומע' חכמי בבל הי"ו השיבו שהוא פסול עד שילך ויתלמד אצל בקי ויחזור למלאכתו. ותמהת עליהם שלא השיבו על הכלים א' וב' מה דינם. וע"ז בנית יסוד שאלתך: לזה אשיבך על קנ"ך אודיעך ואערכה לעיניך כי לאו כל אפייא שוים והרבה חילוקי דינים נאמרו בזה לא ראי זה כראי זה ואכתוב ריש מילין בקיצור נמרץ יען כי רבו טרדותי שגבו תלאותי ולא נתנוני להאריך ככל הצורך רק אודיע למבין עיקר הדין השייך לנ"ד הנה מרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג ז"ל חיו"ד סי' מ' הגהב"י אות מ' אסברא לן דאם נפסל השוחט מסיב' הסכין שהיה פגום לא נאסר הבשר למפרע וגם הכלים אין צריך להכשירם דאמרי' השתא הוא דאתרע דבהרגשה עביד איניש לאבד חוש ההרגשה כהרף עין ומחזיקינן דמקודם לכן היה סכינו יפה. אבל אם נפסל בבדיקת הריאה הבשר טרף למפרע והכלים צריכים הכשר. כי בבדיקת הריאה רחוק הדבר לומר השתא הוא דשכח ואתרע והיה יודעם מקודם כיון שלא ראינו בו שום טירוף הדעת ולא שום ריעותא תלינן לומר שלא היה יודע הדין מעיקרא ואפשר שבא לידו דין זה והכשיר ואמטו"ל הבשר טרף למפרע והכלים צריכים הכשר יעש"ב והבי"ד הרב שו"ג ביו"ד סי' א' מחו' ז' יע"ש. וסברה זאת במי ששחט בסכין פגום דאמרינן השתא הוא דאתרע היא ס' האגודה ז"ל ופסקה מור"ם ז"ל בחיו"ד סי' א' סו"ס א' אלא דהאריך דזה השוחט נטל קבלה מהחכם יע"ש וזו היא ס' הב"ח ז"ל ודעימיה. אבל הש"ך והט"ז וגם הרב פר"ח ז"ל פליגי בזה והרב פרי תואר ז"ל הביא דברי הכנה"ג ז"ל הנז' ופליג עלי' מן הקצה אל הקצה ואסיק לאידך גיסא דאם השוחט נפסל בסכין ששחט בסכין פגום הבשר טריפה למפרע והכלים צריכים הכשר יען דהוו תרתי לריעותא דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת וגם השוחט איתרע ששחט בסכין פגום והרי שחיטת הנבילה לפנינו. משא"כ אם נפסל השוחט בבדיקת הריאה דהבהמה כשנשחטה בחזקת היתר עומדת וליכא אלא חד ריעותא של השוחט אמרי' השתא הוא דאיתרע וקודם לכן היה יודע ובקי והבשר כשר למפרע והכלים אינם צריכים שום הכשר כלל יעש"ב בחיו"ד סי' א' ס"ק ג' שהאריך הרחיב למעניתו והנה אם אבא העי'ר להרחיב הדבור בזה תכלה היריעה וכבר מילתי אמורה שאיני פנוי משום צד רק הנוגע לנ"ד אותו אשמור לדבר ותו לא: וכל מה דאפליגו הגאונים הנז"ל אי נפסל בסכין הוי יותר חמור או נפסל בבדיקת הריאה הוא יותר חמור הוא דוקא לענין הבשר והכלים אבל לענין השוח' מה דינו אם נפסל בסכין או בבדיקת הריאה. מצאתי לאחרון חביב הרב בית דוד ז"ל בחיו"ד סי' ד' דכללא כייל דאם השוחט הוציא טריפה מתחת ידו דאם אנו רואים שנפסל מחמת חוסר ידיעה אינו צריך שום תקנה כי אם שילך אצל בקי ויתלמד כראוי וחוזר למלאכתו ואם אנו רואים שהוציא טריפה מתח"י מחמת רשעות במרד ומעל אזי צריך קבלת דברי חברות או צריך לעשות מ"ש בפ' זה בורר שילך למקום שאין מכירים אותו וכו' הכל לפי ראות עיני הדיין יעש"ב. ועדין צריכים אנו למודע"י אם מ"ש הרב בית דוד ז"ל הוא